ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ו
הַשֵּׁנִי טָמֵא. דְּוַדַּאי חָסַר שִׁעוּר הַמִּקְוֶה בִּטְבִילָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן:
אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר. דְּאָמְרִינַן גּוּד אַחֵית, וְהָוֵי כְאִלּוּ הַמַּיִם שֶׁהֶעֱלָה הָרִאשׁוֹן בְּגוּפוֹ הֵן מְחֻבָּרִין לְמֵי מִקְוֶה וְלֹא נֶחְסַר מִשִּׁעוּרוֹ כְלוּם. וּפֵרְשׁוּ בַגְּמָרָא דַחֲגִיגָה [דַּף יט] דְּלֹא טִהֵר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בְמַעֲלוֹת דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן שֶׁהָיָה טָהוֹר לְחֻלִּין וְטָבַל לִהְיוֹת טָהוֹר לְמַעֲשֵׂר, אוֹ שֶׁהָיָה טָהוֹר לְמַעֲשֵׂר וְטָבַל לִהְיוֹת טָהוֹר לִתְרוּמָה. אֲבָל לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה גְמוּרָה לְטָהֳרָה, דִּבְרֵי הַכֹּל טָמֵא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
סָגוֹס. בֶּגֶד צֶמֶר עָב, וְקוֹרִין לוֹ בַעֲרָבִי אלבורנו"ס, וּבוֹלֵעַ מַיִם הַרְבֵּה:
מִקְצָתוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּיִם טָהוֹר. וּבְמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְצֻמְצָמוֹת אַיְרֵי, וְטָבַל בּוֹ אָדָם לְאַחַר שֶׁהִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַסָּגוֹס, טָהוֹר הָאִישׁ הַטּוֹבֵל אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְסַר שִׁעוּר מִקְוֶה בִּטְבִילַת הַסָּגוֹס, מֵאַחַר שֶׁמִּקְצָת הַסָּגוֹס נוֹגֵעַ בַּמַּיִם. וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא דִסְבִירָא לֵיהּ אָמְרִינַן גּוּד אַחֵית:
הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן שְׁאוּבִים. וְחוֹזְרִים וּפוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלשָׁה לֻגִּים. שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ בוֹ אֶלָּא אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת וְנִתְחַסֵּר כְּשֶׁהִגְבִּיהַּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן מִן הַמַּיִם:
וּמַעֲלֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ שׁוּלֵיהֶם. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן לַמִּקְוֶה וְיִפָּסְלוּ כָל מֵימָיו: