אור ברסלב

ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ז

פרק ו

משנה א

יֵשׁ מַעֲלִין. מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעִים סְאָה:

וְלֹא פוֹסְלִין. בִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין שְׁאוּבִין. וְכֻלְּהוּ מְפָרֵשׁ כֵּיצַד:

הַכְּפוֹר. גְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִין נִקְפִּים:

גְּלִיד. מַיִם שֶׁקָּפְאוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם:

טִיט הַנָּרוֹק. טִיט רַךְ וְרָקִיק שֶׁנַּעֲשָׂה כְמוֹ רֹק:

אֶבֶן הַבָּרָד כַּמָּיִם. כְּמַיִם שְׁאוּבִים דְּאָמְרִינַן לְקַמָּן פּוֹסְלִים וְלֹא מַעֲלִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. וַהֲלָכָה כְּעֵדוּתָן שֶׁל אַנְשֵׁי מֵידְבָא שֶׁעוֹשִׂין מִקְוֶה מִן הַשֶּׁלֶג אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:

נִמְצְאוּ מַעֲלִין. שֶׁהִשְׁלִימוּהוּ:

וְלֹא פוֹסְלִין. בִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין שְׁאוּבִין. שֶׁהֲרֵי סְאָה הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין, וְלֹא נִפְסָל הַמִּקְוֶה בְכָךְ:

משנה ב

הַמַּיִם. שְׁאוּבִין. בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים:

מֵי כְבָשִׁים. מַיִם שֶׁכָּבְשׁוּ בָהֶן זֵיתִים אוֹ מִינֵי יְרָקוֹת:

וּמֵי שְׁלָקוֹת. מַיִם שֶׁשָּׁלְקוּ בָהֶן שְׁלָקוֹת:

וְהַתֶּמֶד. חַרְצַנִּים וְזָגִים אוֹ שְׁמָרִים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶן מַיִם:

עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ. דְּאִם הֶחֱמִיץ, נִדּוֹן כְּמֵי פֵרוֹת:

קֹרְטוֹב. אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה בְּלֹג:

פְּעָמִים מַעֲלִין. כְּדִמְפָרֵשׁ, כְּשֶׁיֵּשׁ בַּמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, וְנָתַן בּוֹ סְאָה מֵי פֵרוֹת, וְאַחַר כָּךְ נָטַל סְאָה מִמֶּנּוּ מַיִם וּמֵי פֵרוֹת מְעֹרָבִים יַחַד, הֲרֵי כָל הַסְּאָה שֶׁל מֵי פֵרוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַמִּקְוֶה מַשְׁלִימִים אֶת הַמִּקְוֶה:

פְּעָמִים אֵין מַעֲלִין. כִּדְקָתָנֵי בְמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת:

משנה ג

וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו כָּשֵׁר. דַּהֲדָחַת כֵּלִים לָא חֲשִׁיבָא שִׁנּוּי מַרְאֶה:

וְאֵין פּוֹסְלִים אוֹתוֹ בְשִׁנּוּי מַרְאֶה. מִשּׁוּם דְּצִבְעָא לֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא:

מֹחַל. מַיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַזֵּיתִים:

יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. דִּלְמַלֹּאת בַּכָּתֵף אִי אֶפְשָׁר, דִּבְחָסֵר עָסְקִינַן, שֶׁהוּא נִפְסָל בִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין:

מְמַלֵּא בַכָּתֵף. דְּמִקְוֶה שָׁלֵם אֵין הַשְּׁאוּבִים פּוֹסְלִים אוֹתוֹ לְעוֹלָם:

משנה ד

אֵין בּוֹ מַרְאֵה מַיִם אַרְבָּעִים סְאָה. אִם אֵין בַּמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַרְאֵה מַיִם, לֹא יִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ מִקְוֶה אֲפִלּוּ בְאוֹתוֹ צַד שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַרְאֵה מַיִם. וְאִם טָבַל, לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה:

משנה ה

וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה לֹא פְסָלוּהוּ. הוֹאִיל וְהֵן נִרְאִין כְּיַיִן, וּמֵי פֵרוֹת אֵין פּוֹסְלִין בִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין:

הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הֶחָלָב פּוֹסֵל הַמִּקְוֶה וְאֵין בַּמַּיִם שִׁעוּר שְׁלֹשָׁה לֻגִּין לִפְסֹל, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁלֹשָׁה לֻגִּין שֶׁנִּרְאִין כְּמַיִם, חָשְׁבִינַן לְהוּ כְּאִלּוּ כֻלָּן מַיִם. וּפוֹסְלִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:

משנה ו

הַשֵּׁנִי טָמֵא. דְּוַדַּאי חָסַר שִׁעוּר הַמִּקְוֶה בִּטְבִילָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן:

אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר. דְּאָמְרִינַן גּוּד אַחֵית, וְהָוֵי כְאִלּוּ הַמַּיִם שֶׁהֶעֱלָה הָרִאשׁוֹן בְּגוּפוֹ הֵן מְחֻבָּרִין לְמֵי מִקְוֶה וְלֹא נֶחְסַר מִשִּׁעוּרוֹ כְלוּם. וּפֵרְשׁוּ בַגְּמָרָא דַחֲגִיגָה [דַּף יט] דְּלֹא טִהֵר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בְמַעֲלוֹת דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן שֶׁהָיָה טָהוֹר לְחֻלִּין וְטָבַל לִהְיוֹת טָהוֹר לְמַעֲשֵׂר, אוֹ שֶׁהָיָה טָהוֹר לְמַעֲשֵׂר וְטָבַל לִהְיוֹת טָהוֹר לִתְרוּמָה. אֲבָל לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה גְמוּרָה לְטָהֳרָה, דִּבְרֵי הַכֹּל טָמֵא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

סָגוֹס. בֶּגֶד צֶמֶר עָב, וְקוֹרִין לוֹ בַעֲרָבִי אלבורנו"ס, וּבוֹלֵעַ מַיִם הַרְבֵּה:

מִקְצָתוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּיִם טָהוֹר. וּבְמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְצֻמְצָמוֹת אַיְרֵי, וְטָבַל בּוֹ אָדָם לְאַחַר שֶׁהִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַסָּגוֹס, טָהוֹר הָאִישׁ הַטּוֹבֵל אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְסַר שִׁעוּר מִקְוֶה בִּטְבִילַת הַסָּגוֹס, מֵאַחַר שֶׁמִּקְצָת הַסָּגוֹס נוֹגֵעַ בַּמַּיִם. וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא דִסְבִירָא לֵיהּ אָמְרִינַן גּוּד אַחֵית:

הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן שְׁאוּבִים. וְחוֹזְרִים וּפוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלשָׁה לֻגִּים. שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ בוֹ אֶלָּא אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת וְנִתְחַסֵּר כְּשֶׁהִגְבִּיהַּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן מִן הַמַּיִם:

וּמַעֲלֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ שׁוּלֵיהֶם. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן לַמִּקְוֶה וְיִפָּסְלוּ כָל מֵימָיו:

משנה ז

הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה. שֶׁרַגְלֶיהָ גְבוֹהוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַטְבִּילָהּ כֻּלָּהּ כְּאַחַת בְּמִקְוֶה קָטָן כָּזֶה שֶׁשִּׁעוּרוֹ מְצֻמְצָם, אֶלָּא אִם כֵּן רַגְלֶיהָ שׁוֹקְעוֹת בַּטִּיט:

הֶעָבֶה. שֶׁאֵינוֹ נָרוֹק וְאֵין מַטְבִּילִין בּוֹ:

שֶׁהַמַּיִם מְקַדְּמִין. לְהַטְבִּיל הָרַגְלַיִם קֹדֶם שֶׁיִּשְׁקְעוּ בַטִּיט, וּבַמַּיִם הֻטְבְּלוּ:

שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִים. שֶׁאֵין הַמַּיִם עֲמֻקִּים, מֵחֲמַת שֶׁהַמִּקְוֶה רָחָב וְהַמַּיִם מִתְפַּשְּׁטִים בְּכֻלּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, אֵין כָּל גּוּפוֹ מִתְכַּסֶּה בַמַּיִם בְּבַת אַחַת:

כּוֹבֵשׁ. לְצַד אֶחָד שֶׁל מִקְוֶה:

אֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים וְקָנִים. וְאַף עַל גַּב דְּנִרְאֶה כְמִקְוֶה שֶׁחִלְּקוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי הוֹאִיל וְהַמַּיִם נִכְנָסִין בֵּינֵיהֶן, לֹא הָוֵי חִלּוּק. וְכוֹבֵשׁ דְּנָקַט, מִפְּנֵי שֶׁהָעֵצִים וְהַקָּנִים צָפִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְצָרִיךְ לִכְבֹּשׁ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ תַחַת הַמַּיִם:

הָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַמַּיִם. מְנַעְנֵעַ הַמַּיִם בְּיָדָיו:

כֵּיוָן שֶׁעָבַר הַגַּל. שֶׁל מַיִם עַל הַמַּעֲלָה שֶׁל מִקְוֶה שֶׁהַמַּחַט מֻנָּח בָּהּ וְצָפוּ מֵי הַגַּל עַל הַמַּחַט, טְהוֹרָה. וּלְפִי שֶׁהַמַּחַט דַּקָּה וּקְטַנָּה וְיָרֵא פֶן תִּפֹּל בַּמַּיִם, דֶּרֶךְ לְהַטְבִּילָהּ כֵּן:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה מקואות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה