ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה יב
הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. מַה שֶּׁמָּצָא הֲוֵי חֻלִּין, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נִטַּל:
הָיָה שָׁם מָנֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו הֲרֵי שָׁם מָנֶה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמָצָא מָאתַיִם, מָנֶה מַעֲשֵׂר וּמָנֶה חֻלִּין. וְלֹא אָמְרִינַן הַמָּנֶה שֶׁל מַעֲשֵׂר נִטַּל וְאֵלּוּ אֲחֵרִים הֵן:
מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו הֲרֵי שָׁם מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה, הַמָּנֶה שֶׁמָּצָא מַעֲשֵׂר: