אור ברסלב

ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ד

פרק ג

משנה א

הַמּוֹלִיךְ. דַּוְקָא עָבַר וְהוֹלִיךְ, דִּלְכַתְּחִלָּה אָסוּר לְהוֹלִיכוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֶלָּא פּוֹדֵהוּ בִמְקוֹמוֹ אוֹ מַעֲלֵהוּ לִירוּשָׁלַיִם:

כְּשַׁעַר מְקוֹמוֹ. כְּשַׁעַר הַמָּקוֹם שֶׁהוּא בִשְׁעַת פִּדְיוֹן, בֵּין לְקֻלָּא בֵּין לְחֻמְרָא:

הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי. מַה שֶׁשָּׁוִין בָּעִיר יוֹתֵר, הָרֶוַח שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמַה שֶּׁהוֹצִיא לַהֲבִיאָן מִן הַשָּׂדֶה לָעִיר יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ:

משנה ב

פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. יָכוֹל לִפְדּוֹת אִם יִרְצֶה כַּשַּׁעַר הַזּוֹל, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל:

כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ. שֶׁהוּא לוֹקֵחַ בְּזוֹל כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר:

לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר. שֶׁהוּא מוֹכֵר בְּיֹקֶר בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּנָה:

כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פוֹרֵט. הַבָּא לְחַלֵּל פְּרוּטוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר עַל סֶלַע, מְחַשֵּׁב הַסֶּלַע בִּפְרוּטוֹת הַרְבֵּה, כַּשֻּׁלְחָנִי הַזֶּה כְּשֶׁבָּא לִקַּח פְּרוּטוֹת מִבְּנֵי אָדָם וְלָתֵת לָהֶם סֶלַע, שֶׁהוּא לוֹקֵחַ פְּרוּטוֹת הַרְבֵּה:

וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף. כְּשֶׁמְּצָרֵף הַשֻּׁלְחָנִי פְּרוּטוֹת לָתֵת לִבְנֵי אָדָם בְּחִלּוּף הַסֶּלַע, נוֹתֵן לָהֶם פָּחוֹת:

אַכְסָרָה. בְּלֹא מִדָּה וּבְלֹא מִשְׁקָל, אֶלָּא כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן בִּכְרִי זֶה אוֹ בִמְלֹא חָפְנַיִם הַלָּלוּ:

עַל פִּי אֶחָד. בְּשׁוּמַת לוֹקֵחַ אֶחָד:

עַל פִּי שְׁלֹשָׁה. שַׁמָּאִים בְּקִיאִין, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶן עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶן בְּעָלִים:

קָרַם. הִתְחִיל לְהַחְמִיץ, וְגִרְסָא אַחֶרֶת שֶׁקָּסַס. וְדֻגְמָתוֹ בְּבָבָא בַתְרָא [דַּף צג:] מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לְמֵאָה:

משנה ג

מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף חֹמֶשׁ. כְּדִכְתִיב (ויקרא כז) וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ, עַל שֶׁלּוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ וְלֹא עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ:

בְּסֶלַע וְאִסָּר. הָאִסָּר הוּא אֶחָד מִשִּׁשָּׁה וְתִשְׁעִים בְּסֶלַע:

מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן. וְתוֹסֶפֶת כָּל שֶׁהוּא דְקֶרֶן עֲדִיפָא, מִפְּנֵי שֶׁעַל הַחֹמֶשׁ יָכוֹל לְהַעֲרִים כְּדִתְנַן לְקַמָּן:

וּבֵין שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה. הַטֶּבֶל, קֹדֶם שֶׁהִפְרִישׁוּ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר נִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה. דְּאִלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְאַחַר שֶׁהֻפְרַשׁ, קַיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא וְאֵינוֹ נִתָּן בְּמַתָּנָה:

משנה ד

לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים. שֶׁאֵין גּוּפָן קָנוּי:

וּפְדֵה לָךְ. בָּהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְעַצְמְךָ:

מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. דְּמַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ. וּבְנוֹ קָטָן נַמִּי זְכִיָּתוֹ לְאָבִיו, דִּמְצִיאַת קָטָן לְאָבִיו:

משנה ה

הָיָה עוֹמֵד בַּגֹּרֶן. וְרוֹצֶה לְהַעֲרִים וְלִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלֹא חֹמֶשׁ:

וְאֵין בְּיָדוֹ מָעוֹת. כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֵם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיִּפְדֶּה בָּהֶן הַמַּעֲשֵׂר בְּלֹא חֹמֶשׁ:

הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִים לָךְ בְּמַתָּנָה. וְדַוְקָא שֶׁנָּתַן אוֹתָם לוֹ בְּטִבְלָן קֹדֶם שֶׁיַּפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כִּדְפָרְשִׁינַן לְעֵיל:

משנה ו

מָשַׁךְ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר בְּסֶלַע. הַמּוֹכֵר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַלֵּל עַל דְּמֵי הַמְּכִירָה וְיִהְיוּ הַמָּעוֹת נִתְפָּסִים בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר, דִּבְכִי הַאי גַוְנָא שָׁרֵי לְמָכְרוֹ. וְהָא דִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ, הַיְנוּ לְהוֹלִיכוֹ לִירוּשָׁלַיִם, וְלֹא שֶׁיִּהְיוּ הַמָּעוֹת נִתְפָּסִים בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר. וּכְשֶׁמָּשַׁךְ הַמַּעֲשֵׂר לִקְנוֹתוֹ הָיָה שָׁוֶה סֶלַע וְלֹא הִסְפִּיק לִתֵּן הַדָּמִים עַד שֶׁעָמַד בִּשְׁתַּיִם, שֶׁהַמַּעֲשֵׂר לֹא יָצָא לְחֻלִּין עַד שֶׁיִּתֵּן דָּמָיו לַמּוֹכֵר:

נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. לְפִי שֶׁקְּנָאוֹ בִמְשִׁיכָה, וּמַרְוִיחַ הַלּוֹקֵחַ סֶלַע שֶׁנִּתְיַקֵּר. וְצָרִיךְ לִפְדּוֹתוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, שֶׁהַמַּעֲשֵׂר לֹא יָצָא לְחֻלִּין עַד שֶׁיִּתֵּן דָּמָיו לַמּוֹכֵר. וְהַסֶּלַע אֶחָד שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹ בִירוּשָׁלַיִם:

עַד שֶׁעָמַד בְּסֶלַע. וְצָרִיךְ לִתֵּן לַמּוֹכֵר שְׁנֵי סְלָעִים, שֶׁקְּנָאוֹ בִמְשִׁיכָה, וְהוּא נִפְדֶּה בְּסֶלַע אֶחָד כַּשַּׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו. הִלְכָּךְ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי סֶלַע מִדְּמֵי חֻלִּין שֶׁלּוֹ, וּבוֹ נִפְדֶּה הַמַּעֲשֵׂר, וְהַסֶּלַע הַשֵּׁנִי נוֹתֵן לוֹ מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ. וְאֵין זֶה כְּפוֹרֵעַ חוֹבוֹ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּקָּח הָיָה עוֹמֵד לְכָךְ, שֶׁיֹּאכַל הַמּוֹכֵר שְׁתֵּי סְלָעִים בִּירוּשָׁלַיִם אִם לֹא הוּזַל:

אִם הָיָה עַם הָאָרֶץ נוֹתֵן לוֹ מִדָּמָיו. וְאִם הָיָה הַמּוֹכֵר עַם הָאָרֶץ נוֹתֵן לוֹ שְׁנֵי הַסְּלָעִים מִדְּמֵי הַחֻלִּין שֶׁלּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מוֹסְרִין דְּמֵי מַעֲשֵׂר לְעַם הָאָרֶץ. וְאִית דְּגָרְסֵי מִדְּמַאי, אִם יֵשׁ לוֹ דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי נוֹתֵן לוֹ סֶלַע אֶחָד מֵאוֹתָן דָּמִים, דְּמוֹסְרִין דְּמֵי דְמַאי לְעַם הָאָרֶץ:

משנה ז

וְלֹא קָרָא שֵׁם. לֹא אָמַר זֶה פִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:

צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. וְלוֹמַר זֶה פִדְיוֹנוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

וְלֹא פֵרֵשׁ. לֹא אָמַר הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אוֹ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר דַּיּוֹ. כֵּיוָן שֶׁעֲסוּקִים בְּאוֹתוֹ עִנְיָן וּמִתּוֹךְ אוֹתָן הַדְּבָרִים עָמַד וְגֵרֵשׁ אוֹ קִדֵּשׁ אֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

משנה ח

הַמַּנִּיחַ אִסָּר. לִהְיוֹת מְחַלֵּל עָלָיו פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּכְבָר חִלֵּל:

וְאָכַל עָלָיו עַד חֶצְיוֹ וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר. וְהוֹלִיךְ הָאִסָּר עִמּוֹ, וְשָׁם הוּא שָׁוֶה פֻנְדְּיוֹן, וּבַתְּחִלָּה לֹא הָיָה יוֹצֵא אֶלָּא בַּחֲצִי פֻנְדְּיוֹן, שֶׁהַפֻּנְדְּיוֹן שְׁנֵי אִסָּרִין, נִמְצָא לְפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹצֵא עַכְשָׁיו שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹ אִסָּר שֶׁל חֻלִּין, וּלְפִיכָךְ אוֹכֵל עָלָיו עוֹד אִסָּר:

אוֹכֵל עָלָיו עוֹד פְּלָג. חֲצִי אִסָּר, וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא אִסָּר הֲרֵי אֲכָלוֹ כֻלּוֹ:

הַמַּנִּיחַ אִסָּר שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. לִהְיוֹת אוֹכֵל עָלָיו חֻלִּין שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר, וְאָכַל עָלָיו עַד אַחַד עָשָׂר בְּאִסָּר, וְאֶחָד מִמֵּאָה בְּאִסָּר, יָצָא כָּל הָאִסָּר לְחֻלִּין. פֵּרוּשׁ אִם הָיָה אוֹתוֹ אִסָּר מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי וְאָכַל עֲשָׂרָה חֲלָקִים מֵאַחַד עָשָׂר חֲלָקִים שֶׁבּוֹ, כְּגוֹן שֶׁאַחַד עָשָׂר רִמּוֹנִים שָׁוִין אִסָּר, וְאָכַל עָלָיו עֲשָׂרָה רִמּוֹנִים וְנִשְׁאַר בּוֹ עֲדַיִן חֵלֶק מֵאַחַד עָשָׂר בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר, יָצָא כֻלּוֹ לְחֻלִּין. וְאִם הָיָה הָאִסָּר מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל וַדַּאי וְאָכַל עָלָיו עַד שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹ אֶחָד מִמֵּאָה, כְּגוֹן שֶׁמֵּאָה תְאֵנִים נִמְכָּרִים בְּאִסָּר, וְאָכַל עָלָיו תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה, יָצָא כֻלּוֹ לְחֻלִּין:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַכֹּל עֲשָׂרָה. אֶחָד וַדַּאי וְאֶחָד דְּמַאי, כְּשֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּאִסָּר אֶלָּא עֲשִׂירִיתוֹ יָצָא לְחֻלִּין. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ עֲשָׂרָה רִמּוֹנִים נִמְכָּרִין בְּאִסָּר, וְאָכַל עָלָיו תִּשְׁעָה, יָצָא לְחֻלִּין. וְאִם נִשְׁאַר בּוֹ יוֹתֵר, כְּגוֹן שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא שְׁמֹנָה, צָרִיךְ לֶאֱכֹל כְּנֶגְדּוֹ:

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּוַּדַּאי אַחַד עָשָׂר וּבַדְּמַאי עֲשָׂרָה. אִם נִשְׁאַר עַל הָאִסָּר שֶׁל וַדַּאי אֶחָד מֵעֲשָׂרָה חַיָּב לֶאֱכֹל עָלָיו עוֹד [אֶחָד], לְפִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְרוּטָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ, לֹא לְעִנְיַן גָּזֵל, וְלֹא לְעִנְיַן נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ. ופְרוּטָה הִיא אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בָּאִסָּר הָאִטַּלְקִי נִמְצָא עֲשִׂירִית הָאִסָּר הוּא שְׁמֹנֶה עֲשִׂירִיּוֹת שֶׁל פְּרוּטָה דְּהַיְנוּ פְּרוּטָה פָּחוֹת חֹמֶשׁ, נִמְצָא כְּשֶׁתּוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ דְּהוּא רְבִיעַ מִלְּגָו הַיְנוּ חֻמְשָׁא מִלְּבַר יִהְיֶה [בֵּין] הַכֹּל פְּרוּטָה, וּלְפִיכָךְ חוֹשְׁשִׁים לָהּ. וְאִם יִהְיֶה פָּחוֹת מֵעֲשִׂירִיתוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁים לוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ עִם תּוֹסֶפֶת הַחֹמֶשׁ יִהְיֶה בוֹ פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְרוּטָה. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ בַּוַּדַּאי אַחַד עָשָׂר, וּבַדְּמַאי עֲשָׂרָה, לְפִי שֶׁאֵין חַיָּבִין חֹמֶשׁ עַל הַדְּמַאי, וַעֲשִׂירִיתוֹ הוּא פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְרוּטָה, וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל:

משנה ט

כָּל הַמָּעוֹת הַנִּמְצָאִים. בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בָּרֶגֶל בֵּין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וּבִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה חוּץ מִימוֹת הָרֶגֶל:

הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא מָעוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵם:

אֲפִלּוּ דִּינָר זָהָב עִם הַכֶּסֶף וְעִם הַמָּעוֹת. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְעָרְבָן יַחַד, וְאִיכָּא לְמֵימַר הַלָּלוּ מָעוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁרְגִילִין לְחַלֵּל הַמַּעֲשֵׂר עַל דִּינְרֵי זָהָב, וְהַנִּשְׁאָר שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לְדִינָר זָהָב מְחַלְּלוֹ עַל הַכֶּסֶף, וְהַמּוֹתָר עַל מָעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּמְעָרְבִין אוֹתָן יַחַד, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא חַיְשִׁינַן:

מָצָא בְתוֹכָן. בְּתוֹךְ הַכִּיס אוֹ הַצְּרוֹר שֶׁהַמָּעוֹת נְתוּנִים בְּתוֹכוֹ:

משנה י

הוּא חֻלִּין. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְדִּישׁ חֲרָסִין לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְעַל שֵׁם מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִכְתַּב:

הוּא קָרְבָּן. כְּלוֹמַר הֶקְדֵּשׁ:

חֻלִּין לְתוֹךְ קָרְבָּן. וְהַכֹּל קָרְבָּן. וְלֹא אִפְלִיגוּ רַבָּנָן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בְשֶׁל מַתֶּכֶת בִּלְבָד, דִּבְשֶׁל חֶרֶס מוֹדוּ שֶׁהוּא חֻלִּין וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ קָרְבָּן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

משנה יא

קוּ"ף קָרְבָּן. הֶקְדֵּשׁ:

ד'‏ דְּמַאי. לָקוּחַ מֵעַם הָאָרֶץ:

בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה. שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת:

שְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם הֵן. אוֹתִיּוֹת שֶׁל רָאשֵׁי שֵׁמוֹת, קוּ"ף קְהָת, ד'‏ דָּנִיֵּאל, ט'‏ טוֹבְיָה. וְהַכֹּל חֻלִּין:

אֶשְׁתָּקַד הָיְתָה מְלֵאָה פֵרוֹת תְּרוּמָה וּפִנָּהּ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי אִם אִיתָא דְפִנָּהּ לַתְּרוּמָה מִגְרָר הֲוָה גָרֵיר לַהּ וְלֹא הָיָה מַנִּיחַ שֵׁם תְּרוּמָה כָּתוּב שָׁם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

משנה יב

הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. מַה שֶּׁמָּצָא הֲוֵי חֻלִּין, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נִטַּל:

הָיָה שָׁם מָנֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו הֲרֵי שָׁם מָנֶה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמָצָא מָאתַיִם, מָנֶה מַעֲשֵׂר וּמָנֶה חֻלִּין. וְלֹא אָמְרִינַן הַמָּנֶה שֶׁל מַעֲשֵׂר נִטַּל וְאֵלּוּ אֲחֵרִים הֵן:

מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו הֲרֵי שָׁם מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה, הַמָּנֶה שֶׁמָּצָא מַעֲשֵׂר:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה