ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה י
הוּא חֻלִּין. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְדִּישׁ חֲרָסִין לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְעַל שֵׁם מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִכְתַּב:
הוּא קָרְבָּן. כְּלוֹמַר הֶקְדֵּשׁ:
חֻלִּין לְתוֹךְ קָרְבָּן. וְהַכֹּל קָרְבָּן. וְלֹא אִפְלִיגוּ רַבָּנָן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בְשֶׁל מַתֶּכֶת בִּלְבָד, דִּבְשֶׁל חֶרֶס מוֹדוּ שֶׁהוּא חֻלִּין וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ קָרְבָּן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: