ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ז
וְלֹא קָרָא שֵׁם. לֹא אָמַר זֶה פִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. וְלוֹמַר זֶה פִדְיוֹנוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
וְלֹא פֵרֵשׁ. לֹא אָמַר הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אוֹ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר דַּיּוֹ. כֵּיוָן שֶׁעֲסוּקִים בְּאוֹתוֹ עִנְיָן וּמִתּוֹךְ אוֹתָן הַדְּבָרִים עָמַד וְגֵרֵשׁ אוֹ קִדֵּשׁ אֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: