ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה. דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת, בְּתוֹכָהּ מַשְׁמַע, אַלְמָא יֵשׁ לָהּ תּוֹךְ:
וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין. שֶׁהַשֶּׁמֶן נָע וָנָד בְּתוֹכָהּ. לְשׁוֹן הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ דִּמְתַרְגְּמִינַן דְּרָחֵישׁ. וְיֵשׁ שֶׁגּוֹרְסִין וּמַעֲשֶׂיהָ רַכִּין, כְּלוֹמַר שֶׁלִּישָׁתָהּ רַכָּה:
וּמַחֲבַת צָפָה. דִּכְתִיב (שם) עַל מַחֲבַת, מַשְׁמַע עָלֶיהָ וְלֹא בְּתוֹכָהּ, אַלְמָא אֵין לָהּ תּוֹךְ:
צָפָה. שֶׁאֵינָהּ עֲמֻקָּה אֶלָּא שׁוּלֶיהָ צָפִין אֵצֶל אוֹגְנֶיהָ. כְּמוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם:
וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים. שֶׁהָעִסָּה שֶׁמְּטַגְּנִים בָּהּ לִישָׁתָהּ קָשָׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁפֵךְ לַחוּץ, שֶׁהֲרֵי הַכְּלִי אֵין לוֹ שָׂפָה: