אור ברסלב

ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ה

פרק ד

משנה א

כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה. דִּכְתִיב (ויקרא ז) עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ:

וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. דִּכְתִיב (שם כג) חָמֵץ תֵּאָפֶינָה:

שְׂאֹר הָיָה בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן. מִתּוֹךְ עִשָּׂרוֹן דְּתוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם הָיָה מוֹצִיא שְׂאֹר, שֶׁהָיָה לָשׁ מִן הַסֹּלֶת מְעַט לְאַחַר שֶׁנִּמְדַּד וְטוֹמְנוֹ בַּסֹּלֶת וּמִתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו וּמִמֶּנּוּ מְחַמֵּץ הַשְּׁאָר, שֶׁמִּמָּקוֹם אַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא שֶׁלֹּא תְהֵא מִנְחָה יְתֵרָה:

הִיא אֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר. שֶׁאֵינָהּ מַחְמֶצֶת יָפֶה, לְפִי שֶׁאֵין לָהּ שְׂאֹר מְחֻמָּץ יָפֶה:

אֶלָּא מֵבִיא שְׂאֹר. שֶׁמְּחֻמָּץ יָפֶה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָעִשָּׂרוֹן וּמוֹסִיף וּמְמַלֵּא סֹלֶת:

אַף הִיא הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה. כְּגוֹן אִם הַשְּׂאֹר עָבֶה וּמְגֻבָּל בְּקֹשִׁי עִם מְעַט מַיִם, אֵינוֹ מַחֲזִיק נֶפַח גָּדוֹל כְּאִלּוּ הָיָה קֶמַח, וְנִמְצָא הָעִשָּׂרוֹן יוֹתֵר, לְפִי שֶׁאִם לֹא הָיָה שְׂאֹר מְגֻבָּל הָיָה נִפְחוֹ גָּדוֹל מֵעַכְשָׁיו. וְאִם אֵינוֹ מְגֻבָּל יָפֶה, שֶׁנָּתַן בּוֹ מַיִם הַרְבֵּה, נִמְצָא נִפְחוֹ גָּדוֹל מִשֶּׁאִלּוּ הָיָה קֶמַח וְנִמְצָא עִשָּׂרוֹן חָסֵר, שֶׁאִם לֹא בִּשְׁבִיל הַמַּיִם לֹא יִהְיֶה מָלֵא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

משנה ב

שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'‏ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ. אַרֵישָׁא קָאֵי דְּקָתָנֵי וּמִשְׁתַּמְּרוֹת שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ, וְקֹדֶם קְמִיצָה מִשְׁתָּעֵי. וּשְׁיָרֶיהָ יָלְפִינַן מִקְּרָא אַחֲרִינָא דִּכְתִיב (שם ו) לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם, אַף חֶלְקָם שֶׁל כֹּהֲנִים שֶׁהֵם שְׁיָרֵי הַמִּנְחָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן הַקֹּמֶץ, אַף זוֹ לֹא תֵּאָפֶה חָמֵץ. וּבֶחָמֵץ דַּוְקָא הֻזְהֲרוּ עַל הַשִּׁירַיִם, אֲבָל מֻתָּר לָלוּשׁ אוֹתָם בִּדְבַשׁ וּלְטַגְּנָן בּוֹ:

עֲרִיכָתָהּ. שֶׁמִּתְעַסֵּק בָּהּ בַּיָּדַיִם אַחַר לִישָׁה. וְחַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תֵאָפֶה, אֲפִיָּה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת, לְהָקִישׁ אֵלֶיהָ, מָה אֲפִיָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה יְחִידִי וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אַף אֲנִי אָבִיא לִישָׁתָהּ וַעֲרִיכָתָהּ וְכָל מַעֲשֶׂה יְחִידִי שֶׁבָּהּ, לַאֲתוֹיֵי קִטּוּף שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה יְחִידִי וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְקִטּוּף הוּא שֶׁמַּחֲלִיק פָּנֶיהָ בְּמַיִם, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא מֵחֲזֵי כָּל כָּךְ מַעֲשֶׂה:

משנה ג

מִנְחַת סֹלֶת. הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה סְתָם, מֵבִיא סֹלֶת וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וּבוֹלְלָהּ וְקוֹמְצָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא קֹדֶם אֲפִיָּה. וּבְדִידָהּ כְּתִיב שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וְכָל הָנֵי אַחֲרִינֵי גָּמְרֵי מִמִּנְחַת סֹלֶת דִּכְתִיב בָּהּ נֶפֶשׁ, דְּמַשְׁמַע דְּכָל מִנְחַת יָחִיד טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה:

וְהַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. לְמִנְחַת מַאֲפֶה תַּנּוּר קָרֵי הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. דְּאִי בָּעֵי חַלּוֹת מַיְתֵי וְאִי בָּעֵי רְקִיקִין מַיְתֵי:

וּמִנְחַת כֹּהֲנִים. כֹּהֵן שֶׁהִתְנַדֵּב אַחַת מֵחֲמֵשֶׁת מְנָחוֹת הַלָּלוּ:

מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ. מִנְחַת חֲבִתִּין:

גּוֹי. מִתְנַדֵּב מִנְחָה, כִּדְיָלְפִינַן מֵאִישׁ אִישׁ, מְלַמֵּד שֶׁהַנָּכְרִים מְבִיאִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל:

וּמִנְחַת נָשִׁים. אִשָּׁה שֶׁהִתְנַדְּבָה מִנְחָה:

וּמִנְחַת נְסָכִים. לֹא בָּעֵי לְבוֹנָה, דְּשֶׁמֶן נֶאֱמַר בָּהּ וְלֹא לְבוֹנָה:

וְלֶחֶם הַפָּנִים. כְּתִיב בֵּיהּ (ויקרא כד) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, וְלֹא כְּתִיב בֵּיהּ שֶׁמֶן:

שְׁתֵּי הַחַלּוֹת. שֶׁל עֲצֶרֶת, לֹא הֻזְכַּר בָּהֶן לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה:

מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת. בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ (שם ה) לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה:

משנה ד

וְחַיָּב עַל הַשֶּׁמֶן. אִם נְתָנוֹ עַל מִנְחַת חוֹטֵא אוֹ עַל מִנְחַת קְנָאוֹת:

נָתַן כְּלִי. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶן:

עַל גַּבֵּי כְּלִי. שֶׁל מִנְחַת חוֹטֵא:

לֹא פְסָלָהּ. וְלֹא אָמְרִינַן הֲרֵי עָבַר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן, שֶׁלֹּא הִזְהִירָה תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתֵּן הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַסֹּלֶת אוֹ לְתוֹךְ הַקֶּמַח:

משנה ה

טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה. בְּחֻדָּהּ שֶׁל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, כְּדִכְתִיב (שם ב) וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:

וְהַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. מִנְחַת מַאֲפֶה תַּנּוּר:

מִנְחַת כֹּהֲנִים. שֶׁהִיא כֻּלָּהּ כָּלִיל:

וְכֹל שֶׁאֵין בָּהֶם קְמִיצָה. לְהַתִּיר הַשִּׁירַיִם מִן הַמִּנְחָה לַכֹּהֲנִים, אֵין בָּהֶן הַגָּשָׁה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ו

לֹג וַאֲשַׁם מְצֹרָע. כְּתִיב בְּהוּ וְהֵנִיף:

וְהַבִּכּוּרִים כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר, דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ בְּעָלְמָא דְּאָמַר בִּכּוּרִים טְעוּנִים תְּנוּפָה, וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:

וְאֵמוּרֵי שַׁלְמֵי יָחִיד וְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן. בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ (ויקרא י) שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף:

אֶחָד שַׁלְמֵי אֲנָשִׁים וְאֶחָד שַׁלְמֵי נָשִׁים. טְעוּנִים תְּנוּפָה:

בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּהָכִי קָאָמַר, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים קָרְבָּנָן טָעוּן תְּנוּפָה, וּתְנוּפָה עַצְמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּידֵי נָשִׁים, דְּהָכִי תַּנְיָא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְלֹא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְנִיפוֹת:

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְכִבְשֵׂי שְׁלָמִים שֶׁל עֲצָרֶת. הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם. כְּתִיב בְּהוּ (שם כג) וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים, וְלֹא עַל מַמָּשׁ, אֶלָּא סָמוּךְ לָהֶם, כְּבָשִׂים בְּצַד הַלֶּחֶם, כְּדִבְרֵי רַבִּי בַּבְּרַיְתָא. וְכֵן הֲלָכָה:

שֶׁנֶּאֱמַר. [בַּמִּלּוּאִים] (שמות כ"ט) אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, וּמֵהוּנַף וְהוּרַם דְּמִלּוּאִים יָלְפִינַן שְׁאָר תְּנוּפוֹת. תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. תְּרוּמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד:

תְּנוּפָה הָיְתָה בַמִּזְרָח. כְּלוֹמַר, אַף בַּמִּזְרָח שֶׁל מִזְבֵּחַ יָכוֹל לְהָנִיף, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמַעֲרָבוֹ דְּקָרוֹב יוֹתֵר לַהֵיכָל:

וּתְנוּפוֹת קוֹדְמוֹת לַהַגָּשׁוֹת. בִּתְחִלָּה מֵנִיף וְאַחַר כָּךְ מַגִּישׁ. וּבְמִנְחַת הָעֹמֶר וּבְמִנְחַת קְנָאוֹת אַיְרֵי דִּטְעוּנוֹת תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה, וּכְתִיב בְּמִנְחַת קְנָאוֹת (במדבר ה) וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', וַהֲדַר וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:

משנה ז

שְׁלֹשָׁה מִינִין. שַׁלְמֵי יָחִיד, וְשַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהֵם כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, וַאֲשַׁם מְצֹרָע. שְׁלֹשָׁה מִינִים הַלָּלוּ טְעוּנִים בֵּין שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ מִצְוֹת, סְמִיכָה, תְּנוּפָה חַיִּים, תְּנוּפָה שְׁחוּטִים:

שְׁתַּיִם. מִצְוֹת מִן הַשָּׁלֹשׁ יֵשׁ בְּכָל מִין וָמִין, וְהַשְּׁלִישִׁית אֵין בָּהֶם. דְּאֵין בְּכָל מִין אֶלָּא שְׁתַּיִם:

שַׁלְמֵי יָחִיד. כְּתִיב בְּהוּ סְמִיכָה בְּוַיִּקְרָא:

וּתְנוּפָה שְׁחוּטִים. בֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן, בְּצַו אֶת אַהֲרֹן:

שַׁלְמֵי צִבּוּר. כְּתִיב בְּהוּ תְּנוּפָה חַיִּים, וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם דְּהַיְנוּ חַיִּים, וּתְנוּפָה שְׁחוּטִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן, דְּיָלְפִינַן (מקדשי) [מִשַּׁלְמֵי] יָחִיד. אֲבָל סְמִיכָה לֹא בָּעוּ, דְּהִלְכָתָא גְּמִירֵי לַהּ דְּאֵין בְּכָל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר אֶלָּא שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בִּלְבַד, סְמִיכָה שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְשֶׁל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר:

אֲשַׁם מְצֹרָע. כְּתִיב בֵּיהּ תְּנוּפָה חַי, כְּדִכְתִיב וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אוֹתָם, בְּפָרָשַׁת זֹאת תִּהְיֶה. וּסְמִיכָה, דְּאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבַּן יָחִיד שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ:

אֲבָל לֹא תְנוּפָה שָׁחוּט. דְּמִעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי שַׁלְמֵי יָחִיד, (ויקרא ז) אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ. אֹתוֹ, לְמַעוֹטֵי אָשָׁם שֶׁל מְצֹרָע שֶׁאֵינוֹ טָעוּן תְּנוּפָה שָׁחוּט:

משנה ח

מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה. דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת, בְּתוֹכָהּ מַשְׁמַע, אַלְמָא יֵשׁ לָהּ תּוֹךְ:

וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין. שֶׁהַשֶּׁמֶן נָע וָנָד בְּתוֹכָהּ. לְשׁוֹן הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ דִּמְתַרְגְּמִינַן דְּרָחֵישׁ. וְיֵשׁ שֶׁגּוֹרְסִין וּמַעֲשֶׂיהָ רַכִּין, כְּלוֹמַר שֶׁלִּישָׁתָהּ רַכָּה:

וּמַחֲבַת צָפָה. דִּכְתִיב (שם) עַל מַחֲבַת, מַשְׁמַע עָלֶיהָ וְלֹא בְּתוֹכָהּ, אַלְמָא אֵין לָהּ תּוֹךְ:

צָפָה. שֶׁאֵינָהּ עֲמֻקָּה אֶלָּא שׁוּלֶיהָ צָפִין אֵצֶל אוֹגְנֶיהָ. כְּמוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם:

וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים. שֶׁהָעִסָּה שֶׁמְּטַגְּנִים בָּהּ לִישָׁתָהּ קָשָׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁפֵךְ לַחוּץ, שֶׁהֲרֵי הַכְּלִי אֵין לוֹ שָׂפָה:

משנה ט

כֻּפָּח. מְקוֹם שְׁפִיתַת קְדֵרָה אַחַת. וּפְעָמִים שֶׁמַּסִּיקִים אוֹתוֹ וְאוֹפִין בּוֹ עִסָּה:

רְעָפִים. טוול"ש בְּלַעַ"ז. עֲשׂוּיִין מֵחֶרֶס וּמַסִּיקִין אוֹתָן בַּכִּבְשָׁן:

וְיוֹרוֹת הַעַרְבִין. כְּמִין גֻּמָּא הָעֲשׂוּיָה בַּקַּרְקַע וְטוּחָה בְּטִיט, וּמַסִּיקִין אֵשׁ בְּתוֹכָהּ עַד שֶׁתִּתְלַבֵּן, וְאוֹפִים בָּהּ עִסָּה:

אִם רָצָה יָבִיא מַעֲשֵׂה כֻפָּח. דְּכֻפָּח מִין תַּנּוּר הוּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

מִנְחַת מַאֲפֶה. כְּתִיבֵי בָּהּ חַלּוֹת וּרְקִיקִים:

לֹא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת. דְּכָל מְנָחוֹת בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר, וְזֶה לֹא יָבִיא חָמֵשׁ חַלּוֹת וְחָמֵשׁ רְקִיקִין, אֶלָּא אוֹ הַכֹּל חַלּוֹת אוֹ הַכֹּל רְקִיקִין:

מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרְבָּן אֶחָד. שֶׁשְּׁנֵיהֶם כְּתוּבִים בְּמִנְחָה אַחַת, הִלְכָּךְ יָכוֹל לְהָבִיא מֶחֱצָה מִמִּין זֶה וּמֶחֱצָה מִמִּין זֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה