ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
וְחַיָּב עַל הַשֶּׁמֶן. אִם נְתָנוֹ עַל מִנְחַת חוֹטֵא אוֹ עַל מִנְחַת קְנָאוֹת:
נָתַן כְּלִי. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶן:
עַל גַּבֵּי כְּלִי. שֶׁל מִנְחַת חוֹטֵא:
לֹא פְסָלָהּ. וְלֹא אָמְרִינַן הֲרֵי עָבַר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן, שֶׁלֹּא הִזְהִירָה תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתֵּן הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַסֹּלֶת אוֹ לְתוֹךְ הַקֶּמַח: