ברטנורא על משנה מכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי בְנוֹ. כְּשֶׁלֹּא הִכָּהוּ לְלַמְּדוֹ תוֹרָה אוֹ מוּסָר אוֹ אֻמָּנוּת:
הַכֹּל גּוֹלִים עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ כוּתִי:
חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. שֶׁאִם הָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ גוֹלֶה אֶלָּא נֶהֱרָג:
הַסּוּמָא אֵינוֹ גּוֹלֶה. דִּכְתִיב (במדבר לה) בְּלֹא רְאוֹת, פְּרָט לַסּוּמָא:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. בְּלֹא רְאוֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
הַשּׂוֹנֵא. כָּל שֶׁלֹּא דִבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵחֲמַת אֵיבָה. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְרַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלָּא הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ נֶהֱרָג וְאֵינוֹ נִקְלָט, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא קָרוֹב לְמֵזִיד: