אור ברסלב

ברטנורא על משנה מכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ב

פרק א

משנה א

אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין. הָיָה מְעַגֵּל בְּמַעְגִּילָה. אֶבֶן חֲלָקָה עֲגֻלָּה שֶׁמְּעַגְּלִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַסִּיד אוֹ הַטִּיט שֶׁבָּעֲלִיָּה לְהַשְׁווֹת הַסְּדָקִים:

הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בְּחָבִית. מִלְמַעְלָה לְמַטָּה:

אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּמַעְגִּילָה. מִמַּטָּה לְמַעְלָה:

כֹּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ גּוֹלֶה. דִּכְתִיב (במדבר לה) וַיַּפֵּל עָלָיו, עַד שֶׁיְּהֵא דֶּרֶךְ נְפִילָה. וְכֹל, לַאֲתוֹיֵי אֲפִלּוּ יְרִידָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה:

נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ. מִבֵּית יָד שֶׁהוּא תָקוּעַ בּוֹ:

רַבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ גוֹלֶה. רַבִּי סָבַר וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ זֶה עֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ, וְלֹא עֵצוֹ שֶׁהוּא תָקוּעַ בּוֹ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי מִן הָעֵץ, מֵעֵצוֹ שֶׁהוּא תָקוּעַ בּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. דְּעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ כֹּחַ כֹּחוֹ הוּא, וְעַל יְדֵי כֹחַ כֹּחוֹ אֵינוֹ גוֹלֶה:

משנה ב

זָרַק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאַף עַל גַּב דְּקָרוֹב לְמֵזִיד הוּא, שֶׁהָיָה לוֹ לַחְשֹׁב שֶׁבְּנֵי אָדָם מְצוּיִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים תָּמִיד, הָכָא עָסְקִינַן בְּאַשְׁפָּה הָעֲשׂוּיָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים לְהִפָּנוֹת בָּהּ בַּלַּיְלָה, וְאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בָּהּ בַּיּוֹם, וְזִמְנִין דְּמִקְּרֵי דְיָתֵיב בָּהּ, וּמִשּׁוּם הָכִי גוֹלֶה, דְּלָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא וְלֹא אָנוּס גָּמוּר הוּא:

וְהוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ פָּטוּר. דִּכְתִיב (דברים יט) וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ, פְּרָט לַמַּמְצִיא אֶת עַצְמוֹ:

אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק. שֶׁנָּתַן לוֹ בַּעַל הַבַּיִת רְשׁוּת לִכָּנֵס:

מַה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת. דְּאִי בָעֵי עָיֵיל לַחְטֹב וְאִי בָעֵי לֹא עָיֵיל:

יָצָא הָאָב הָרוֹדֶה אֶת בְּנוֹ. דְּמִצְוָה קָא עֲבִיד:

משנה ג

הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי בְנוֹ. כְּשֶׁלֹּא הִכָּהוּ לְלַמְּדוֹ תוֹרָה אוֹ מוּסָר אוֹ אֻמָּנוּת:

הַכֹּל גּוֹלִים עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ כוּתִי:

חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. שֶׁאִם הָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ גוֹלֶה אֶלָּא נֶהֱרָג:

הַסּוּמָא אֵינוֹ גּוֹלֶה. דִּכְתִיב (במדבר לה) בְּלֹא רְאוֹת, פְּרָט לַסּוּמָא:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. בְּלֹא רְאוֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

הַשּׂוֹנֵא. כָּל שֶׁלֹּא דִבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵחֲמַת אֵיבָה. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְרַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלָּא הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ נֶהֱרָג וְאֵינוֹ נִקְלָט, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא קָרוֹב לְמֵזִיד:

משנה ד

לְהֵיכָן גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט. וְאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר שֶׁל לְוִיִּים נַמִּי כֻּלָּן קוֹלְטוֹת. אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט בֵּין נִכְנָס שָׁם רוֹצֵחַ לְדַעַת שֶׁתִּקְלְטֶנּוּ וּבֵין נִכְנָס שֶׁלֹּא לְדַעַת, קוֹלְטוֹת. וּשְׁתַּיִם וְאַרְבָּעִים עִיר, לְדַעַת קוֹלְטוֹת, שֶׁלֹּא לְדַעַת אֵינָן קוֹלְטוֹת, וְאִם הֲרָגוֹ גוֹאֵל הַדָּם לְשָׁם, פָּטוּר:

משנה ה

וּמְכֻוָּנוֹת הָיוּ לָהֶן הַדְּרָכִים. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים הַדְּרָכִים שֶׁיְּהוּ מְכֻוָּנוֹת לְעָרֵי מִקְלָט שֶׁלֹּא יְהֵא הָרוֹצֵחַ תּוֹעֶה בַדֶּרֶךְ. וּמִקְלָט מִקְלָט הָיָה כָתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הָרוֹצֵחַ וְיִפְנֶה לְשָׁם:

וִידַבְּרוּ אֵלָיו. מְדַבְּרִים לְגוֹאֵל הַדָּם אַל תִּנְהַג מִנְהָג שֶׁל שׁוֹפְכֵי דָמִים, בִּשְׁגָגָה בָא מַעֲשֶׂה זֶה לְיָדוֹ:

הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִזְקָקִין לְדַבֵּר לְגוֹאֵל הַדָּם בַּעֲבוּרוֹ, אֶלָּא הוּא טוֹעֵן טַעֲנוֹת לְעַצְמוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

משנה ו

וְאֶחָד הַמְרֻבֶּה בִּבְגָדִים. שֶׁאַחַר שֶׁנִּגְנְזָה צְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לֹא הָיָה מִתְחַנֵּךְ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא בִלְבִישַׁת שְׁמֹנָה בְגָדִים:

וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ. שֶׁאֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו. בְּמִיתַת כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הוּא חוֹזֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָאַחֵר חַי. דְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים כֹּהֵן גָּדוֹל כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. דִּקְרָא אַחֲרִינָא כְתִיב (במדבר לה) לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. וְרַבָּנָן, כֵּיוָן דְּלֹא כְתִיב בְּהַהוּא קְרָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֹא דָרְשֵׁי לֵיהּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ. וְהֵם פָּשְׁעוּ, שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָם שֶׁלֹּא יֶאֱרַע בָּהֶן תַּקָּלָה וְלֹא בִקְשׁוּ:

מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ. לְגָלוּת. דְּמִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ וְעוֹמֵד לְגָלוּת כְּאִלּוּ גָלָה:

משנה ז

נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹהֵן גָּדוֹל. שֶׁלֹּא הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בָּעוֹלָם:

לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה. כְּגוֹן לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ:

וְכָל אָדָם. חוּץ מִגּוֹאֵל הַדָּם שֶׁהֲרָגוֹ חוּץ לְעִיר מִקְלָטוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו, דִּכְתִיב (שם) אֵין לוֹ דָּם, וְגוֹאֵל הַדָּם רְשׁוּת בְּיָדוֹ לְהָרְגוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וְהָנֵי מִלֵּי, שֶׁיָּצָא מֵזִיד. אֲבָל יָצָא שׁוֹגֵג, כָּל אָדָם שֶׁהֲרָגוֹ נֶהֱרָג עָלָיו:

הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּאַף אַחַר הַנּוֹף קָאָמַר, שֶׁאִם הָיָה עִקָּרוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם שֶׁל עָרֵי מִקְלָט וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס תַּחַת נוֹפוֹ, נִקְלָט, הוֹאִיל וְעִקָּרוֹ לִפְנִים שָׁדִינַן נוֹפוֹ בָּתַר עִקָּרוֹ. וְאִי עִקָּרוֹ בַחוּץ וְנוֹפוֹ בִּפְנִים, כִּי הֵיכִי דִבְנוֹפוֹ לֹא מָצֵי קָטֵיל לֵיהּ, בְּעִקָּרוֹ נַמִּי לֹא מָצֵי קָטֵיל לֵיהּ, דְּשָׁדֵינָא עִקָּרוֹ בָתַר נוֹפוֹ לְחֻמְרָא:

משנה ח

מַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּים. בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר שֶׁגַּם הֵם קוֹלְטוֹת, מַעֲלֶה הָרוֹצֵחַ שָׂכָר לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא דָּר בּוֹ:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְדַוְקָא בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר, אֲבָל בְּשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט כֻּלֵּי עָלְמָא מוֹדוּ שֶׁאֵין מַעֲלֶה שָׂכָר לְבַעַל הַבַּיִת:

לֹא הָיָה חוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ. דִּכְתִיב (ויקרא כה) וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו יָשׁוּב, לְמִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא חוֹזֵר, וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְמַה שֶּׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה