ברטנורא על משנה מכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א
משנה א
כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין. הָכִי קָאָמַר, אוֹתָן עֵדִים שֶׁנִּמְצְאוּ זוֹמְמִין וְאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן דִּין הֲזַמָּה, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין מְקַיְּמִין בָּהֶם וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, כֵּיצַד הֵן נַעֲשִׂים זוֹמְמִים:
מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי. כֹּהֵן:
שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה. בְּפָנֵינוּ נִתְגָּרְשָׁה אִמּוֹ קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד וַהֲרֵי הוּא חָלָל:
אֵין אוֹמְרִים. אִם הוּזַמּוּ וְהֵם כֹּהֲנִים יֵעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה לְקַיֵּם בּוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, דְּהָא כְתִיב (דברים יט) וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, לוֹ וְלֹא לְזַרְעוֹ. וְאִם תַּעֲשֵׂהוּ חָלָל וְהוּא כֹהֵן, פָּסַלְתָּ אֶת זַרְעוֹ לְעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר נִפְסֹל אוֹתוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא זַרְעוֹ, בָּעִינַן כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת וְלֵיכָּא, שֶׁהֲרֵי הוּא זָמַם לִפְסֹל הַנִּדּוֹן וְאֶת זַרְעוֹ:
אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. דְּאָמַר קְרָא (שם כה) וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, מִשּׁוּם דְּהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע, וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, אֶלָּא, עֵדִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ אֶת הַצַּדִּיק וַאֲתוּ עֵדֵי אַחֲרִינֵי וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק דְּמֵעִקָּרָא וְשַׁוִּינְהוּ לְהָנָךְ רְשָׁעִים, וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע:
אֵין אוֹמְרִים יִגְלֶה זֶה. דִּכְתִיב בְּרוֹצֵחַ (שם יט) הוּא יָנוּס, הוּא וְלֹא זוֹמְמָיו:
שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. בְּפָנֵינוּ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְזֶה אוֹמֵר לֹא גֵרַשְׁתִּי וְאֵינִי חַיָּב לָהּ כְּתֻבָּה:
וְהַלֹּא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר. כְּלוֹמַר מַה יְּשַׁלְּמוּ לוֹ, אִם תֹּאמַר כָּל הַכְּתֻבָּה, וַהֲלֹא שֶׁמָּא יָמוּת אוֹ שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה הַיּוֹם אוֹ לְמָחָר וְסוֹפוֹ לִתֵּן לָהּ, נִמְצָא שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְסִידִין אוֹתוֹ כְּלוּם:
אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּכְתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ. מִסָּפֵק. שֶׁאִם נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה יִטְּלֶנָּה לוֹקֵחַ, וְאִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה בַעְלָהּ וְיַפְסִיד מְעוֹתָיו שֶׁנָּתַן, וְכָךְ יִתְּנוּ הָעֵדִים לַבַּעַל:
משנה ב
שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְחַיְּבוֹ מַלְקוֹת. לֹא הַמִּקְרָא הַמְחַיְּבוֹ מַלְקוֹת מְחַיְּבוֹ תַשְׁלוּמִין. מַלְקוֹת, מִלֹּא תַעֲנֶה. תַּשְׁלוּמִין, מִוַּעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם:
כָּל הַמְשַׁלֵּם אֵינוֹ לוֹקֶה. דִּכְתִיב כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ, עַל רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּבוֹ וְאִי אַתָּה מְחַיְּבוֹ עַל שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. וּמִדְּקָאָמְרֵי רַבָּנָן מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה וְלֹא אָמְרֵי לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, שְׁמַע מִנַּהּ דְּכָל הֵיכָא דְאִיכָּא תַרְתֵּי מַלְקוֹת וְתַשְׁלוּמִין לֹא אָמְרִינַן יִלְקֶה וְלֹא יְשַׁלֵּם אֶלָּא מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וְכֵן הֲלָכָה:
משנה ג
מִשּׁוּם לֹא תַעֲנֶה. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם בָּעֵדִים וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, כְּגוֹן מְעִידִים אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה, לוֹקִים הָעֵדִים מִשּׁוּם לֹא תַעֲנֶה, הָכָא דְּאִיכָּא אַזְהָרַת לֹא תַעֲנֶה וְאִיכָּא נַמִּי כַּאֲשֶׁר זָמַם, לוֹקִים שְׁמֹנִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
מְשַׁלְּשִׁין בְּמָמוֹן. עֵדִים זוֹמְמִין שֶׁחַיָּבִין בְּתַשְׁלוּמִין מְשַׁלְּמִין הַמָּמוֹן לְפִי מִסְפַּר הָעֵדִים. אִם הָיוּ שְׁלֹשָׁה עֵדִים וְהוּזַמּוּ, כָּל אֶחָד מְשַׁלֵּם שְׁלִישׁ הַמָּמוֹן שֶׁהָיוּ רוֹצִים לְהַפְסִידוֹ:
וְאֵין מְשַׁלְּשִׁין בְּמַכּוֹת. שֶׁאֵין כָּל אֶחָד מֵהָעֵדִים לוֹקֶה שְׁלִישׁ מַלְקוֹת, אֶלָּא כָּל אֶחָד לוֹקֶה אַרְבָּעִים. דְּבָעִינַן וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לְהַלְקוֹת הַנִּדּוֹן מַלְקוֹת שָׁלֵם. וּמָמוֹן מִצְטָרֵף, כְּשֶׁיִּתֵּן כָּל אֶחָד מֵהֶם שְׁלִישׁ הֲרֵי קִבֵּל מַה שֶּׁרָצוּ לְהַפְסִידוֹ בֵּין כֻּלָּם, אֲבָל מַכּוֹת לֹא מִצְטָרְפִין:
משנה ד
עַד שֶׁיָּזוֹמוּ עַצְמָן. שֶׁיָּזוֹמוּ אוֹתָן בְּעִסְקֵי גוּפָן, לֹא בְעִסְקֵי הַהוֹרֵג [וְהֶהָרוּג], כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל. וְנָפְקָא לָן מִקְּרָא דִּכְתִיב (דברים יט) וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַשֶּׁקֶר בְּגוּפָן שֶׁל עֵדִים:
משנה ה
וַאֲפִלּוּ הָיוּ מֵאָה. כִּתּוֹת שֶׁהֵעִידוּ זוֹ אַחַר זוֹ בְּעֵדוּת אַחַת וְכַת אַחַת הֵזֵמָּה אֶת כֻּלָּן, כֻּלָּן יֵהָרֵגוּ:
אִסְטָסִית הִיא זֹאת. כְּלוֹמַר זֹאת הַכַּת סָרָה וְסַטְיָא הִיא, שֶׁכָּךְ נָטְלוּ עֵצָה בֵינֵיהֶן לְהַזִּים כָּל הַבָּא לְהָעִיד בְּעֵדוּת זֹאת. פֵּרוּשׁ אַחֵר אִסְטָסִית הִיא זוֹ, וְכִי עֵדוּת זוֹ יוֹרָה שֶׁל אִסְטִיס הִיא שֶׁצּוֹבַעַת כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ:
וְאֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת אֶלָּא כַת רִאשׁוֹנָה בִלְבָד. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דִּלְאַחַר דְּאִתַּזְּמָּא לַהּ כַת רִאשׁוֹנָה, תּוּ לֹא מְקַבְּלִים סָהֲדוּתָא דְכַת שְׁנִיָּה דְּאָתְיָא לְאַסְהִיד בָּתְרַהּ, וְאִי אַסָּהֲדָה וְאִתַּזְּמָּא לֹא קָטְלִינַן לַהּ, דְּלֹא קָרִינַן לַהּ וַעֲשִׂיתֶם לוֹ, דְּהָא לֹא קָטְלִינַן אַפֻּמָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ו
עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. שֶׁל הַנִּדּוֹן שֶׁיֵּהָרֵג עַל פִּיהֶן, וְאַחַר כֵּן הוּזַמּוּ:
משנה ז
וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ מֵאָה. שֶׁשְּׁנַיִם מַזִּימִין מֵאָה שֶׁהֵעִידוּ יַחַד:
מַה שְּׁנַיִם אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁהוּזַמּוּ שְׁנֵיהֶן. דִּכְתִיב (דברים יט) וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, וְאָמַר מַר, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר עֵד הֲרֵי כָאן שְׁנַיִם עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אֶחָד:
עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן זוֹמְמִין. וְהוּא שֶׁהֵעִיד כָּל אֶחָד בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר שֶׁל סִיּוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אֲבָל אִם הֵעִידוּ שְׁנַיִם וּלְאַחַר זְמַן הֵעִידוּ הָאֲחֵרִים, הֲרֵי הֵן שְׁתֵּי כִתּוֹת לְכָל דָּבָר:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא בָא הַשְּׁלִישִׁי אֶלָּא לְהַחְמִיר עָלָיו. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וּבְלֹא הַשְּׁלִישִׁי הָיְתָה הָעֵדוּת מִתְקַיֶּמֶת לֹא יַעֲשׂוּ בוֹ דִּין הֲזַמָּה, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁאַף הוּא נִדּוֹן:
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת:
משנה ח
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּכְתִיב (במדבר לה) וְהִצִּילוּ הָעֵדָה, וּמְהַדְּרִינַן אַזְּכוּתָא:
אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת. נַמִּי עֵדוּתָן בְּטֵלָה:
בִּזְמַן שֶׁהִתְרוּ בָהֶן. בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אָיְרֵי. כְּלוֹמַר, כִּי אָמְרִינַן דִּבְטֵלָה, זֶהוּ בִּזְמַן שֶׁהַקָּרוֹב אוֹ הַפָּסוּל נִשְׁתַּתֵּף מִתְּחִלָּה לִהְיוֹת מִן הַמַּתְרִין בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אֲבָל אִם לֹא הִתְרוּ בָהֶן וְלֹא כִוֵּן לִהְיוֹת עֵד בַּדָּבָר, לֹא בְטֵלָה עֵדוּת הָאֲחֵרִים בִּשְׁבִיל רְאִיָּתוֹ שֶׁל זֶה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי:
משנה ט
וְאֶחָד מַתְרֶה בוֹ בָּאֶמְצַע. הַמַּתְרֶה מִצְטָרֵף עִם הַכַּת שֶׁל עֵדִים, שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָם וְהֵם רוֹאִים אוֹתוֹ בִּשְׁעַת הַהַתְרָאָה. לְפִיכָךְ אִם הָיוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי הַחַלּוֹנוֹת רוֹאִים אוֹתוֹ, מִצְטָרְפִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְהֵם כֻּלָּם עֵדוּת אֶחָת:
הוּא וָהֵן נֶהֱרָגִין. הוּא נֶהֱרָג דְּאַכַּתִּי אִיכָּא כַת אַחַת שֶׁלֹּא הוּזַמָּה, וְהֵם הַנִּזָּמִין נֶהֱרָגִין שֶׁהֲרֵי הוּזַמּוּ:
שֶׁלֹּא תְהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן. שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדַּיָּנִים מַכִּירִים בִּלְשׁוֹן הָעֵדִים וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְהַעֲמִיד מֵלִיץ בֵּינוֹתָם. וְכֵן הֲלָכָה:
משנה י
סַנְהֶדְרִין. הַסְּמוּכִים בָּאָרֶץ, יֵשׁ לָהֵן רְשׁוּת לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז) לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן מַקְרִיב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ יֵשׁ שׁוֹפֵט שֶׁדָּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, בִּזְמַן שֶׁאֵין כֹּהֵן אֵין שׁוֹפֵט:
סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אַחַת בְּשָׁבוּעַ. אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים:
נִקְרֵאת חוֹבְלָנִית. שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְיַחְזִירוּ בְדִינֵי נְפָשׁוֹת לִזְכוּת:
לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם. שֶׁיִּבְדְּקוּ הָעֵדִים בְּדָבָר שֶׁלֹּא יֵדְעוּ לְהָשִׁיב. אִם רוֹצֵחַ הוּא, מָה רְאִיתֶם, טְרֵפָה הָרַג אוֹ שָׁלֵם הָרַג, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר שָׁלֵם הָרַג, שֶׁמָּא בִמְקוֹם סַיִף נֶקֶב הָיָה. וְאִם מְגַלֶּה עֲרָיוֹת הוּא, רְאִיתֶם כְּמִכְחוֹל בַּשְּׁפוֹפֶרֶת:
אַף הֵן מַרְבִּים שׁוֹפְכֵי דָמִים. מִתּוֹךְ כָּךְ אֵין מְכַלִּין הָרְשָׁעִים וּמַרְבִּים לִשְׁפֹּךְ דָּם: