ברטנורא על משנה מגילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
סֵרוּגִין. שֶׁקָּרָא מְעַט וְשָׁהָא, וְחָזַר וְקָרָא מְעַט וְשָׁהָא, אֲפִלּוּ שָׁהָא יוֹתֵר מִכְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, יָצָא:
הָיָה כוֹתְבָהּ כוּ'. כְּגוֹן דִּכְתִיבָא כֻּלָּהּ וּמַנְּחָא קַמֵּיהּ וְקָרִי פְּסוּקָא פְּסוּקָא בִּמְגִלְּתָא דְּמַנְחָא קַמֵּיהּ וְכָתַב לָהּ, דְּלֹא נָפֵיק יְדֵי חוֹבָתֵיהּ אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרֵא בִּמְגִלָּה שֶׁהִיא כְּתוּבָה כֻּלָּהּ:
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ. לָצֵאת בִּקְרִיאָה זוֹ:
בְּסַם. שֹׁרֶשׁ עֵשֶׂב שֶׁקּוֹרִין לוֹ סַמָּא:
בְּסִקְרָא. אֶבֶן שֶׁצּוֹבְעִים בָּהּ אָדֹם:
קוֹמוֹס. מִין שְׂרָף, וּבְלַעַ"ז גֹּמֶא:
קַנְקַנְתּוֹם. ודריאול"ו בְּלַעַ"ז, וּבְעַרְבִי זא"ג:
נְיָר. עָשׂוּי מֵעֲשָׂבִים עַל יְדֵי דֶּבֶק וְכוֹתְבִים עָלָיו:
דִּפְתְּרָא. עוֹר שֶׁלֹּא נִשְׁלַם תִּקּוּנוֹ, דִּמְלִיחַ וּקְמִיחַ וְלֹא עֲפִיץ:
עַל הַסֵּפֶר. עַל הַקְּלָף: