ברטנורא על משנה מגילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. דִּכְתִיב (אסתר ט) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים, מָה עֲשִׂיַּת הַיָּמִים אִי אֶפְשָׁר לְמַפְרֵעַ, דְּאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּהֵא חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף זְכִירָה שֶׁהִיא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, לְמַפְרֵעַ לֹא:
קְרָאָהּ עַל פֶּה. לֹא יָצָא. כְּתִיב הָכָא נִזְכָּרִים, וּכְתִיב הָתָם (שמות יז) כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר:
קְרָאָהּ תַּרְגּוּם בְּכָל לָשׁוֹן לֹא יָצָא. הָכִי קָאָמַר, עִבְרִי שֶׁקְּרָאָהּ תַּרְגּוּם וְאֵינוֹ מֵבִין בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, אוֹ בְּכָל שְׁאָר לָשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, לֹא יָצָא:
אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז. בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן שֶׁהֵם מְבִינִים. וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן, שֶׁלֹּא יְהֵא קוֹרֵא עַל פֶּה:
וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית יָצָא. וִיוָנִית הֲרֵי הוּא כְּאַשּׁוּרִית לְדִין זֶה. אֶלָּא שֶׁכְּבָר אָבַד אוֹתוֹ לְשׁוֹן הַיְּוָנִי וְנִשְׁתַּכַּח כִּדְכָתְבִינַן לְעֵיל: