ברטנורא על משנה מגילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב
משנה א
הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. דִּכְתִיב (אסתר ט) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים, מָה עֲשִׂיַּת הַיָּמִים אִי אֶפְשָׁר לְמַפְרֵעַ, דְּאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּהֵא חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף זְכִירָה שֶׁהִיא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, לְמַפְרֵעַ לֹא:
קְרָאָהּ עַל פֶּה. לֹא יָצָא. כְּתִיב הָכָא נִזְכָּרִים, וּכְתִיב הָתָם (שמות יז) כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר:
קְרָאָהּ תַּרְגּוּם בְּכָל לָשׁוֹן לֹא יָצָא. הָכִי קָאָמַר, עִבְרִי שֶׁקְּרָאָהּ תַּרְגּוּם וְאֵינוֹ מֵבִין בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, אוֹ בְּכָל שְׁאָר לָשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, לֹא יָצָא:
אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז. בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן שֶׁהֵם מְבִינִים. וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן, שֶׁלֹּא יְהֵא קוֹרֵא עַל פֶּה:
וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית יָצָא. וִיוָנִית הֲרֵי הוּא כְּאַשּׁוּרִית לְדִין זֶה. אֶלָּא שֶׁכְּבָר אָבַד אוֹתוֹ לְשׁוֹן הַיְּוָנִי וְנִשְׁתַּכַּח כִּדְכָתְבִינַן לְעֵיל:
משנה ב
סֵרוּגִין. שֶׁקָּרָא מְעַט וְשָׁהָא, וְחָזַר וְקָרָא מְעַט וְשָׁהָא, אֲפִלּוּ שָׁהָא יוֹתֵר מִכְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, יָצָא:
הָיָה כוֹתְבָהּ כוּ'. כְּגוֹן דִּכְתִיבָא כֻּלָּהּ וּמַנְּחָא קַמֵּיהּ וְקָרִי פְּסוּקָא פְּסוּקָא בִּמְגִלְּתָא דְּמַנְחָא קַמֵּיהּ וְכָתַב לָהּ, דְּלֹא נָפֵיק יְדֵי חוֹבָתֵיהּ אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרֵא בִּמְגִלָּה שֶׁהִיא כְּתוּבָה כֻּלָּהּ:
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ. לָצֵאת בִּקְרִיאָה זוֹ:
בְּסַם. שֹׁרֶשׁ עֵשֶׂב שֶׁקּוֹרִין לוֹ סַמָּא:
בְּסִקְרָא. אֶבֶן שֶׁצּוֹבְעִים בָּהּ אָדֹם:
קוֹמוֹס. מִין שְׂרָף, וּבְלַעַ"ז גֹּמֶא:
קַנְקַנְתּוֹם. ודריאול"ו בְּלַעַ"ז, וּבְעַרְבִי זא"ג:
נְיָר. עָשׂוּי מֵעֲשָׂבִים עַל יְדֵי דֶּבֶק וְכוֹתְבִים עָלָיו:
דִּפְתְּרָא. עוֹר שֶׁלֹּא נִשְׁלַם תִּקּוּנוֹ, דִּמְלִיחַ וּקְמִיחַ וְלֹא עֲפִיץ:
עַל הַסֵּפֶר. עַל הַקְּלָף:
משנה ג
בֶּן עִיר. שֶׁזְּמַנּוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר:
שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ. שֶׁזְּמַנּוֹ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר:
אִם עָתִיד לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. אִם הוּא בֶּן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר וְעָתִיד לָצֵאת מִן הָעִיר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר קֹדֶם עַמּוּד הַשַּׁחַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּלַּיְלָה בָּעִיר, הוֹאִיל וּבַיּוֹם לֹא יִהְיֶה בָּעִיר אֵין זֶה אֲפִלּוּ פָּרוּז לְיוֹמוֹ, הִלְכָּךְ קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אֲבָל אִם אֵינוֹ עָתִיד לָצֵאת מִשָּׁם הַלַּיְלָה, דְּהַשְׁתָּא הֲוֵי פְּרוּז לְאוֹתוֹ הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁעָתִיד לַחְזֹר לְמָחָר אוֹ לְיוֹם אַחֵר, נִקְרָא פָּרוּז וְקוֹרֵא עִמָּהֶם. וְהוּא הַדִּין לְבֶן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ, אִם עָתִיד לַחְזֹר בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֹא הֲוֵי מֻקָּף לְיוֹמוֹ, וְקוֹרֵא בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּכְּרַךְ. אֲבָל אִם אֵין עָתִיד לַחְזֹר בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, אֵינוֹ קוֹרֵא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלָּא מַמְתִּין וְקוֹרֵא עִמָּהֶן. וְהָכִי מְפָרְשֵׁי לַהּ לְמַתְנִיתִין בַּגְּמָרָא:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כֻּלָּהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
משנה ד
הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה. הַכֹּל לַאֲתוֹיֵי נָשִׁים:
חוּץ מֵחֵרֵשׁ. מַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי הִיא דְּאָמַר הַקּוֹרֵא וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו לֹא יָצָא:
רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. שֶׁחַיָּב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלַחְזֹר וּלְקָרְאָהּ בַּיּוֹם. וּקְרִיאָה שֶׁל יוֹם לֹא תְּהֵא אֶלָּא לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, דִּכְתִיב (אסתר ט) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים:
וְלֹא מָלִין. דִּכְתִיב (ויקרא יב) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל:
וְלֹא טוֹבְלִין וְלֹא מַזִּין. דִּכְתִיב בְּהַזָּאָה (במדבר יט) וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהֻקְּשָׁה טְבִילָה לְהַזָּאָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁטּוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי אָמְרִינַן דְּאֵין טוֹבְלִין אֶלָּא בַּיּוֹם, וְלֹא אָמְרִינַן מִשֶּׁחֲשֵׁכָה בִּתְחִלַּת שְׁבִיעִי רָאוּי לִטְבֹּל, אַף עַל גַּב דְּלַיְלָה תְּחִלַּת הַיּוֹם הוּא. אֲבָל מִשֶּׁעָבַר יוֹם שְׁבִיעִי מֻתָּר לִטְבֹּל בַּלַּיְלָה:
שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. בְּאַחַד עָשָׂר יָמִים שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה, אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד שׁוֹמֶרֶת יוֹם מָחֳרָתוֹ, וְטוֹבֶלֶת בְּאוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ מִשֶּׁתָּנֵץ הַחַמָּה:
מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר כָּשֵׁר. דְּמִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אִקְרֵי יוֹם, דִּכְתִיב בְּסֵפֶר עֶזְרָא (נחמיה ד) וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה [וְגוֹ'] מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהָיָה לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם לִמְלָאכָה. וְלֹא אָמְרוּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה אֶלָּא כְּדֵי לָצֵאת מִסְּפֵק לַיְלָה, לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין כְּשֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר:
משנה ה
וּלְוִדּוּי הַפָּרִים. פָּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, שֶׁמִּתְוַדִּים עֲלֵיהֶם חֶטְאָם שֶׁהֱבִיאוּם עָלָיו:
וּלְוִדּוּי מַעֲשֵׂר. בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת:
לַסְּמִיכָה. וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעוֹלָה:
לַהַגָּשָׁה. מַגִּישׁ אֶת הַמִּנְחָה תְּחִלָּה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ קוֹמֵץ:
וְלַקְּמִיצָה וְלַהַקְטָרָה. בְּהַקְטָרַת קֹמֶץ קָאָמַר, שֶׁהוּא בְּמִנְחָה כְּנֶגֶד זְרִיקַת דָּם בַּזְּבָחִים, וְאֵינָהּ כְּשֵׁרָה אֶלָּא בַּיּוֹם. אֲבָל הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין:
לַקַּבָּלָה. קַבָּלַת הַדָּם בְּמַזְרֵק:
לַהַזָּיָה. הַזָּיַת פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וְכָל חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת. וּזְרִיקַת דָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ נַמִּי קָרֵי הַזָּיָה:
משנה ו
וּלְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים. מוֹתְרֵי תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, דִּכְתִיב בְּהוּ (ויקרא ו) הִיא הָעוֹלָה עַל מוֹקְדָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה:
זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם. לַאֲתוֹיֵי סִדּוּר שְׁתֵּי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁנּוֹתְנִים עַל לֶחֶם הַפָּנִים:
וְדָבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַלַּיְלָה כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה. לַאֲתוֹיֵי אֲכִילַת פְּסָחִים שֶׁכָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה. וְלֹא אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה: