ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר. לָאָב בְּבִתּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּקַטְנוּתָהּ, אֵין לוֹ בָהּ קְנָס, דְּאֵין קְנָס לִקְטַנָּה. וְלֵית הִלְכָתָא כְּהָא מַתְנִיתִין, דְּהָא מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר קְטַנָּה אֵין לָהּ קְנָס. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים קְטַנָּה יֶשׁ לָהּ קְנָס, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּקְטַנָּה לְעִנְיַן זֶה הִיא מִבַּת שָׁלֹשׁ עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְתָבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת:
כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס. מִשֶּׁהִיא נַעֲרָה. וְהִיא כְּשֶׁתִּהְיֶה בַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, שֶׁזּוֹ יֶשׁ לָהּ קְנָס:
אֵין מָכֶר. שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה:
הַבּוֹגֶרֶת. מִבַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הִיא הַנִּקְרֵאת בּוֹגֶרֶת, וְאֵין אָבִיהָ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, וְאֵין לָהּ קְנָס: