אור ברסלב

ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ג

פרק ב

משנה א

אֵלּוּ נְעָרוֹת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן פְּסוּלוֹת יֵשׁ לָהֶן קְנָס. אִם אָנַס אָדָם אַחַת מֵהֶן נוֹתֵן לְאָבִיהָ חֲמִשִּׁים כֶּסֶף:

הַנְּתִינָה. מִן הַגִּבְעוֹנִים. וְעַל שֵׁם שֶׁנְּתָנָם יְהוֹשֻׁעַ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם נִקְרָאִים נְתִינִים. וְהֵם אֲסוּרִים לָבֹא בַקָּהָל:

וְעַל הַכּוּתִית. הַאי תַּנָּא סָבַר כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵם וּכְגוֹיִם הֵם חֲשׁוּבִים:

פְּחוּתוֹת מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. דִּבְחֶזְקַת בְּתוּלוֹת הֵן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְעֲלוּ בַּשִּׁבְיָה אוֹ בְגֵיּוּתָן, בְּתוּלֵיהֶן חוֹזְרִים:

וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאֶחָד מֵהֶן וְנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין, וַעֲדַיִן בְּתוּלָה הִיא:

שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִכָּרֵת אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין. וְכָרֵת אֵינוֹ פוֹטֵר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְהָנֵי מִילֵי, שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה. אֲבָל אִם הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה פָּטוּר מִן הַקְּנָס, דְּקַיְמָא לָן כָּל חַיָּבֵי כְּרֵתוֹת שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן לוֹקִין, וְאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם:

משנה ב

יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. דְּכֵיוָן דִּרְאוּיוֹת לְבִיאָה בְּחֶזְקַת הֶפְקֵר הֵן, וְנִבְעֲלוֹת בְּגֵיּוּתָן, וְהַשְּׁבוּיָה בְּשִׁבְיָתָהּ:

הֲרֵי הִיא בִקְדֻשָּׁתָהּ. וְאֵינָהּ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבֵּית כְּשֶׁהִיא גְּדוֹלָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ. הָא אִם יִהְיֶה אָסוֹן בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַמְּרִיבִין, שֶׁנֶּהֱרַג אֶחָד מֵהֶן, לֹא יֵעָנֵשׁ הָהוֹרֵג בְּמָמוֹן, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין כֵּיוָן שֶׁהֲרָגוֹ לָזֶה. וְאֵין הֶפְרֵשׁ בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, לְעוֹלָם פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִין. אֲבָל בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת אוֹ מַלְקוֹת, אֵינוֹ פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה וְיִלְקֶה, וְאָז אֵינוֹ מְשַׁלֵּם:

משנה ג

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין לָהּ קְנָס. דְּאָמַר קְרָא (דברים כב) אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, הָא אֹרָשָׂה פַּעַם אַחַת שׁוּב אֵין לָהּ קְנָס:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יֶשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ. דְּדָרְשִׁינַן אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, לְאָבִיהָ, הָא אֹרָשָׂה, לְעַצְמָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

משנה ד

הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּאֹנֶס לְנִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן, וְהַמְפֻתָּה אֵין לָהּ צַעַר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר עִנּוּי בַּתּוֹרָה אֵצֶל אֹנֶס וְלֹא נֶאֱמַר עִנּוּי אֵצֶל מְפֻתָּה:

הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד. לְאָבִיהָ אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹנְסָהּ:

לִכְשֶׁיּוֹצִיא. כְּלוֹמַר לִכְשֶׁלֹּא יִכְנֹס. שֶׁאִם יִכְנֹס אֵינוֹ נוֹתֵן קְנָס, כְּדִכְתִיב (שמות כב) מָהֹר יִמְהָרֶנָּה וְאִם מָאֵן יְמָאֵן כֶּסֶף יִשְׁקֹל. אֲבָל גַּבֵּי אוֹנֵס כְּתִיב (דברים כב) וְנָתַן חֲמִשִּׁים כֶּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה:

שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ. בִּכְלִי מָאוּס שֶׁבָּחַר בּוֹ, כְּלוֹמַר עַל כָּרְחוֹ יִשָּׂאֶנָּה:

משנה ה

מֻכַּת שְׁחִין. מְצֹרַעַת:

משנה ו

יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה הָאוֹנֵס חַיָּב וְהַמְפַתֶּה פָטוּר. דְּכֵיוָן דִּיתוֹמָה הִיא וּקְנָסָהּ שֶׁלָּהּ הוּא, הָא אַחִילְתֵּיהּ גַּבֵּיהּ, דְּמִדַּעְתָּהּ נִתְפַּתְּתָה לוֹ, וּפָטוּר. וְלֹא יְתוֹמָה בִּלְבָד, אֶלָּא כָּל נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה אוֹנֵס חַיָּב וּמְפַתֶּה פָּטוּר כִּיתוֹמָה, דְּהָא קְנָסָהּ לְעַצְמָהּ כִּדְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְעֵיל, וְכֵן הֲלָכָה:

משנה ז

הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ. אָדָם בֵּינוֹנִי הַמְבַיֵּשׁ, בָּשְׁתּוֹ קָשָׁה מֵאָדָם בָּזוּי וּמֵאָדָם חָשׁוּב. כָּךְ מָצָאתִי בְּפֵרוּשֵׁי רַבּוֹתַי. וּבְפֶרֶק הַחוֹבֵל מָצָאתִי דְּאָדָם קַל שֶׁבִּיֵּשׁ, בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה. וְכֵן עִקָּר:

וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ בָּשְׁתּוֹ:

כְּאִלּוּ הִיא שִׁפְחָה. אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בֵּין שִׁפְחָה בְּתוּלָה לְשִׁפְחָה בְּעוּלָה לְהַשִּׂיאָהּ לְעַבְדּוֹ שֶׁיֵּשׁ לְרַבּוֹ קוֹרַת רוּחַ הֵימֶנּוּ. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ מְנָלָן דְּנוֹתֵן בֹּשֶׁת וּפְגָם וָצַעַר, אֵימָא חֲמִשִּׁים כֶּסֶף אָמַר רַחֲמָנָא לְכָל מִילֵי. וּמְתָרֵץ, אָמַר קְרָא (דברים כב) וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, הֲנָאַת שְׁכִיבָה לְבַד הִיא חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, חוּץ מֵהַבֹּשֶׁת וְהַפְּגָם וְהַצַּעַר:

משנה ח

כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר. לָאָב בְּבִתּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּקַטְנוּתָהּ, אֵין לוֹ בָהּ קְנָס, דְּאֵין קְנָס לִקְטַנָּה. וְלֵית הִלְכָתָא כְּהָא מַתְנִיתִין, דְּהָא מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר קְטַנָּה אֵין לָהּ קְנָס. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים קְטַנָּה יֶשׁ לָהּ קְנָס, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּקְטַנָּה לְעִנְיַן זֶה הִיא מִבַּת שָׁלֹשׁ עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְתָבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת:

כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס. מִשֶּׁהִיא נַעֲרָה. וְהִיא כְּשֶׁתִּהְיֶה בַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, שֶׁזּוֹ יֶשׁ לָהּ קְנָס:

אֵין מָכֶר. שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה:

הַבּוֹגֶרֶת. מִבַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הִיא הַנִּקְרֵאת בּוֹגֶרֶת, וְאֵין אָבִיהָ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, וְאֵין לָהּ קְנָס:

משנה ט

הָאוֹמֵר פִּתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. לֹא מִבַּעְיָא הָאוֹמֵר אָנַסְתִּי שֶׁאֵינוֹ פּוֹגֵם אוֹתָהּ כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין לַעַז שֶׁל אֲנוּסָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, דִּפְשִׁיטָא דִּמְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ הָאוֹמֵר פִּתִּיתִי, דְּפָגִים לָהּ טְפֵי, שֶׁלַּעַז שֶׁל מְפֻתָּה גָּדוֹל וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דְּלֹא מְהֵימְנִינַן לֵיהּ לְהַחֲזִיק הַלַּעַז, קָא מַשְׁמַע לָן דְּנִיחָא לָהּ לְדִידָהּ לְהַחֲזִיק הַלַּעַז כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר הַמָּמוֹן:

וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. דְּמוֹדֶה בִקְנָס פָּטוּר, דְּאָמַר קְרָא (שמות כב) אֲשֶׁר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִים, פְּרָט לַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ:

הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי. וַהֲרֵינִי חַיָּב בַּכֹּפֶר, מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, דְּקָסָבַר כֻּפְרָא מָמוֹנָא:

עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. וַהֲרֵינִי חַיָּב שְׁלֹשִׁים סֶלַע, פָּטוּר, דִּקְנָס נִינְהוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ שָׁוֶה סֶלַע נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה