ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה יא
לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים שְׁאָר אֻמָּנִין לִרְדּוֹתָם מִן הַתַּנּוּר שֶׁלֹּא יְהֵא נִשְׁבָּר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה:
לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. מַכִּירִין הָיוּ בְּעֵשֶׂב אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן, וּכְשֶׁהָיוּ מְעָרְבִים אוֹתוֹ עִם סַמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת הָיָה עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה כְּמִין מַקֵּל וְלֹא הָיָה פּוֹנֶה אֵילָךְ וָאֵילָךְ:
פֶּרֶק בַּשִּׁיר. הַכְרָעַת קוֹל נְעִימָה:
עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב. קוֹשֵׁר אַרְבָּעָה קוּלְמוֹסִים בְּאַרְבַּע אֶצְבְּעוֹתָיו, וְכוֹתֵב שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּאַחַת:
עַל הָרִאשׁוֹנִים. בֶּן גַּמְלָא וּבֶן קָטִין, מֻנְבַּז וְהִילְנִי אִמּוֹ, וְנִיקָנוֹר:
וְעַל הָאַחֲרוֹנִים. בֵּית גַּרְמוּ וּבֵית אַבְטִינָס, הֻגְרַס בֶּן לֵוִי וּבֶן קַמְצָר. וְאַף עַל גַּב דְּבֵית גַּרְמוּ וּבֵית אַבְטִינָס נָתְנוּ טַעַם לְדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא רָצוּ לְלַמֵּד, שֶׁמָּא יִלְמַד אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיֵלֵךְ וְיַעֲבֹד לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ, לֹא קִבְּלוּ חֲכָמִים אֶת דִּבְרֵיהֶם: