אור ברסלב

ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ג

פרק ב

משנה א

אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה. הוּא הַסְּגָן:

צְאוּ וּרְאוּ. עַל מָקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁהָיָה לָהֶם בַּמִּקְדָּשׁ:

זְמַן הַשְּׁחִיטָה. שֶׁהַשְּׁחִיטָה פְּסוּלָה בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם:

בַּרְקַאי. הֵאִיר וְהִבְרִיק הַשַּׁחַר:

הֵאִיר פְּנֵי הַמִּזְרָח. זְמַן זֶה אַחַר בַּרְקַאי דְּאָמַר תַּנָּא קַמָּא. וַהֲלָכָה כְּמַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל:

עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן. אוֹתָן הָעוֹמְדִין לְמַטָּה שׁוֹאֲלִין לוֹ, הִגִּיעַ הָאוֹר לְחֶבְרוֹן, וְהוּא מֵשִׁיב, הֵן. וּכְדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת מַזְכִּירִין חֶבְרוֹן:

משנה ב

שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה. לָאו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים קָאָמַר, דְּאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת מְאוֹר הַלְּבָנָה סָמוּךְ לַשַּׁחַר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא בִּשְׁלִישׁ הַחֹדֶשׁ, אֶלָּא בְּסוֹף אֶחָד מִן הֶחֳדָשִׁים כְּשֶׁהַלְּבָנָה עוֹלָה סָמוּךְ לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר אֵרַע זֶה הַטָּעוּת, וְחָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יֶאֱרַע טָעוּת אַחֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ, לְכָךְ הֻצְרְכוּ לְכָל זֶה:

הוֹרִידוּ כֹהֵן גָּדוֹל. מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא. וְהַשְׁתָּא מְהַדֵּר לְהָא דִּתְנִינַן לְעֵיל עַד חֶבְרוֹן וְהוּא אוֹמֵר הֵן. וּלְאַחַר שֶׁהֵשִׁיב הָרוֹאֶה הֵן, הָיוּ מוֹרִידִין כֹּהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה, שֶׁהָיָה טָעוּן טְבִילָה קֹדֶם שֶׁיִּשְׁחַט הַתָּמִיד:

הַמֵּסֵךְ רַגְלָיו. כִּנּוּי לִנְקָבִים גְּדוֹלִים:

משנה ג

לָעֲבוֹדָה. לָאו דַּוְקָא:

עַד שֶׁיִּטְבֹּל. שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה כֹּהֵן גָּדוֹל הַמְּשַׁנֶּה מִקֹּדֶשׁ לְקֹדֶשׁ, מֵעֲבוֹדַת חוּץ לַעֲבוֹדַת פְּנִים וּמֵעֲבוֹדַת פְּנִים לַעֲבוֹדַת חוּץ, טָעוּן טְבִילָה בֵּין עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, זֶה הַבָּא מִבֵּיתוֹ שֶׁהוּא מֵחֹל לְקֹדֶשׁ לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁטָּעוּן טְבִילָה:

עַל בֵּית הַפַּרְוָה. עַל לִשְׁכַּת בֵּית הַפַּרְוָה:

חוּץ מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיְתָה בָּחֹל עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, וּבְצַד לִשְׁכָּתוֹ הָיְתָה:

משנה ד

סָדִין שֶׁל בּוּץ. כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בּוּץ, לְפִי שֶׁהוּא רָגִיל לְשַׁמֵּשׁ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ בְּבִגְדֵי זָהָב:

וְנִסְתַּפֵּג. וְנִתְקַנַּח:

וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. מִן הַכִּיּוֹר. שֶׁצָּרִיךְ לְכָל חֲלִיפוֹת בִּגְדֵי הַיּוֹם קִדּוּשׁ לִפְשִׁיטָה וְקִדּוּשׁ לִלְבִישָׁה. וּטְבִילָה רִאשׁוֹנָה זוֹ, שֶׁהַפְּשִׁיטָה שֶׁל בִּגְדֵי חֹל הִיא, לֹא הֻצְרַךְ קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם עַל הַפְּשִׁיטָה:

קְרָצוֹ. שְׁחָטוֹ בְּרֹב שְׁנֵי סִימָנִין, הֶכְשֵׁר שְׁחִיטָה בִּלְבַד:

וּמֵרַק אַחֵר. וְגָמַר כֹּהֵן אַחֵר בַּשְּׁחִיטָה, לְפִי שֶׁאֵין קַבָּלַת הַדָּם כְּשֵׁרָה אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְצָרִיךְ לְמַהֵר וּלְקַבֵּל:

עַל יָדוֹ. בִּשְׁבִילוֹ. אִי נַמִּי עַל יָדוֹ, אַחֲרָיו וְסָמוּךְ לוֹ, כְּמוֹ וְעַל יָדוֹ הֶחְזִיק, בְּסֵפֶר עֶזְרָא (פרק ג):

משנה ה

בֵּין דָּם לָאֵבָרִים. לָאו דַּוְקָא, דְּהָא תְּנַן לְעֵיל וְקִבֵּל אֶת הַדָּם וּזְרָקוֹ נִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּלְהַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים, אַלְמָא הָיְתָה קְטֹרֶת קְרֵבָה בֵּין דָּם לַנֵּרוֹת וְלֹא בֵּין דָּם לָאֵבָרִים. אֶלָּא לֹא בָּא הַתַּנָּא עַכְשָׁיו לוֹמַר סֵדֶר הַהַקְרָבוֹת זוֹ אַחַר זוֹ אֵיךְ הָיוּ, אֲבָל רָצָה לוֹמַר בִּלְבַד שֶׁלֹּא הָיְתָה זְרִיקַת הַדָּם וְהַקְרָבַת הָאֵבָרִים רְצוּפִים זוֹ אַחַר זוֹ, שֶׁהֲרֵי הַקְּטֹרֶת הָיְתָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן, וְהוּא הַדִּין נַמִּי שֶׁהֲטָבַת הַנֵּרוֹת הָיְתָה בֵּינֵיהֶן לְאַחַר הַקְּטֹרֶת קֹדֶם הַקְרָבַת הָאֵבָרִים:

אִסְטְנִיס. שֶׁגּוּפוֹ מְצֻנָּן וְקַר:

מְחַמִּין לוֹ חַמִּין. בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים:

וּמְטִילִין. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְתוֹךְ חֲקַק בִּנְיָן בֵּית טְבִילָתוֹ:

שֶׁתָּפוּג. לְהָסִיר צִנָּתָן בְּמִקְצָת. כְּמוֹ מְפִיגִין טַעֲמָן [בֵּיצָה דַּף יד]:

משנה ו

לְבֵית הַפַּרְוָה. מְכַשֵּׁף אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ פַּרְוָה בְּנָאָהּ וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ:

וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה. שֶׁטְּבִילָה שְׁנִיָּה זוֹ עִם כָּל שְׁאָר טְבִילוֹת, חוּץ מִן הָרִאשׁוֹנָה, טְעוּנוֹת מָקוֹם קָדוֹשׁ, כְּדִכְתִיב (ויקרא טז) וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. פָּשַׁט תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

בִּגְדֵי לָבָן. כְּתֹנֶת, וּמִכְנָסַיִם, וְאַבְנֵט, וּמִצְנֶפֶת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, שֶׁכָּל עֲבוֹדוֹת פְּנִימִיּוֹת הָיוּ בָּהֶן. וַעֲבוֹדוֹת חִיצוֹנוֹת כְּגוֹן תְּמִידִין וּמוּסָפִין הָיוּ בְּבִגְדֵי זָהָב שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וּבֵין כָּל חֲלִיפָה וַחֲלִיפָה טָעוּן טְבִילָה וּשְׁתֵּי קִדּוּשֵׁי יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר:

משנה ז

פִּלּוּסִין. בּוּץ דַּק וְיָפֶה הַבָּא מֵאֶרֶץ רַעַמְסֵס, תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי רַעַמְסֵס, פִּלּוּסָא:

הִנְדּוּאִין. מֵאֶרֶץ הוֹדוּ:

וּבֵין הָעַרְבַּיִם. בְּגָדִים שֶׁלּוֹבֵשׁ לְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה:

הַכֹּל שְׁלֹשִׁים מָנֶה. לְהָכִי הֲדַר כְּלָלִינְהוּ וְתָנָא, לְאַשְׁמוֹעִינַן דִּשְׁלֹשִׁים מָנֶה סַךְ הַכֹּל לוֹמַר לְךָ שֶׁאִם פִּחֵת לְאוֹתָן שֶׁל שַׁחֲרִית וְרִבָּה לְאוֹתָן שֶׁל עַרְבִית לֵית לָן בָּהּ:

אִם רָצָה לְהוֹסִיף מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ. וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ תּוֹסֶפֶת מַתָּנָה לַהֶקְדֵּשׁ:

משנה ח

בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. כָּל צְפוֹן הָעֲזָרָה הָיָה כָּשֵׁר מִן הַדִּין לְהַעֲמָדַת הַפָּר, דְּכֻלָּהּ לִפְנֵי ה'‏ הִיא, וְלֹא הָיוּ מַעֲמִידִים הַפָּר בֵּין הָאוּלָם וּלְמִזְבֵּחַ קָרוֹב לַהֵיכָל אֶלָּא מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יִכְבַּד עָלָיו טֹרַח מַשָּׂא מִזְרַק הַדָּם לְמֵרָחוֹק:

רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. בְּדִין הָיָה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁוֹ לַהֵיכָל, שֶׁהוּא בַּמַּעֲרָב וַאֲחוֹרָיו לַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא שֶׁמָּא יָטִיל גְּלָלִים וּגְנַאי הוּא לְהַרְאוֹת בֵּית הָרְעִי שֶׁלּוֹ לְצַד מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ הָיָה רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּזְנָבוֹ לַצָּפוֹן דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי, וְאֶמְצַע גּוּפוֹ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וְעִקֵּם רֹאשׁוֹ עַד שֶׁיִּהְיוּ פָּנָיו לַמַּעֲרָב:

וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד. וַאֲחוֹרָיו לַמִּזְרָח:

משנה ט

בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה. שֶׁלֹּא הָיוּ מַכְנִיסִים הַשְּׂעִירִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ כְּשֶׁרוֹצֶה לָתֵת עֲלֵיהֶם גּוֹרָלוֹת, אֶלָּא בָּעֲזָרָה הָיוּ עַד שְׁעַת שְׁחִיטָה:

וְקַלְפִּי. כְּלִי עֵץ חָלוּל:

שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ. בוס"א בְּלַעַ"ז. מִין עֵץ וְחָשׁוּב הוּא:

בֶּן גַּמְלָא. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא כְּשֶׁנִּתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל עֲשָׂאָן שֶׁל זָהָב:

משנה י

בֶּן קָטִין. כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה:

עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵים עָשָׂר כֹּהֲנִים הַזּוֹכִים בַּפַּיִס שֶׁל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר מְקַדְּשִׁים בְּבַת אַחַת. וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר כֹּהֲנִים הָיוּ כִּדְאָמְרָן בְּפִרְקָא בָּרִאשׁוֹנָה, לֹא עָשָׂה דַּד לַשּׁוֹחֵט, שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָר:

מוּכְנִי. גַּלְגַּל לְשַׁקְּעוֹ בַּבּוֹר, שֶׁיִּהְיוּ מֵימָיו מְחֻבָּרִים בַּבּוֹר וְלֹא יִפָּסְלוּ בְּלִינָה:

נִבְרֶשֶׁת. מְנוֹרָה:

שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהָבִיא תּוֹרָה לִכְתֹּב מִמֶּנָּה פָּרָשַׁת סוֹטָה:

נִיקָנוֹר. שֵׁם אָדָם:

נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו. שֶׁהָלַךְ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם לְהָבִיא דְּלָתוֹת, וּבַחֲזָרָתוֹ עָמַד סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם לְטַבְּעָן, נָטְלוּ אַחַת מֵהֶן וְהֵטִילוּהָ בַּיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, בִּקְּשׁוּ לְהָטִיל הָאַחֶרֶת, אָמַר לָהֶם הֲטִילוּנִי עִמָּהּ, מִיָּד נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַנָּמֵל שֶׁל עַכּוֹ הָיְתָה מְבַצְבֶּצֶת וְיָצְאָה מִתַּחַת דָּפְנֵי הַסְּפִינָה:

משנה יא

לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים שְׁאָר אֻמָּנִין לִרְדּוֹתָם מִן הַתַּנּוּר שֶׁלֹּא יְהֵא נִשְׁבָּר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה:

לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. מַכִּירִין הָיוּ בְּעֵשֶׂב אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן, וּכְשֶׁהָיוּ מְעָרְבִים אוֹתוֹ עִם סַמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת הָיָה עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה כְּמִין מַקֵּל וְלֹא הָיָה פּוֹנֶה אֵילָךְ וָאֵילָךְ:

פֶּרֶק בַּשִּׁיר. הַכְרָעַת קוֹל נְעִימָה:

עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב. קוֹשֵׁר אַרְבָּעָה קוּלְמוֹסִים בְּאַרְבַּע אֶצְבְּעוֹתָיו, וְכוֹתֵב שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּאַחַת:

עַל הָרִאשׁוֹנִים. בֶּן גַּמְלָא וּבֶן קָטִין, מֻנְבַּז וְהִילְנִי אִמּוֹ, וְנִיקָנוֹר:

וְעַל הָאַחֲרוֹנִים. בֵּית גַּרְמוּ וּבֵית אַבְטִינָס, הֻגְרַס בֶּן לֵוִי וּבֶן קַמְצָר. וְאַף עַל גַּב דְּבֵית גַּרְמוּ וּבֵית אַבְטִינָס נָתְנוּ טַעַם לְדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא רָצוּ לְלַמֵּד, שֶׁמָּא יִלְמַד אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיֵלֵךְ וְיַעֲבֹד לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ, לֹא קִבְּלוּ חֲכָמִים אֶת דִּבְרֵיהֶם:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה