ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. כָּל צְפוֹן הָעֲזָרָה הָיָה כָּשֵׁר מִן הַדִּין לְהַעֲמָדַת הַפָּר, דְּכֻלָּהּ לִפְנֵי ה' הִיא, וְלֹא הָיוּ מַעֲמִידִים הַפָּר בֵּין הָאוּלָם וּלְמִזְבֵּחַ קָרוֹב לַהֵיכָל אֶלָּא מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יִכְבַּד עָלָיו טֹרַח מַשָּׂא מִזְרַק הַדָּם לְמֵרָחוֹק:
רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. בְּדִין הָיָה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁוֹ לַהֵיכָל, שֶׁהוּא בַּמַּעֲרָב וַאֲחוֹרָיו לַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא שֶׁמָּא יָטִיל גְּלָלִים וּגְנַאי הוּא לְהַרְאוֹת בֵּית הָרְעִי שֶׁלּוֹ לְצַד מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ הָיָה רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּזְנָבוֹ לַצָּפוֹן דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי, וְאֶמְצַע גּוּפוֹ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וְעִקֵּם רֹאשׁוֹ עַד שֶׁיִּהְיוּ פָּנָיו לַמַּעֲרָב:
וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד. וַאֲחוֹרָיו לַמִּזְרָח: