ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
פִּלּוּסִין. בּוּץ דַּק וְיָפֶה הַבָּא מֵאֶרֶץ רַעַמְסֵס, תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי רַעַמְסֵס, פִּלּוּסָא:
הִנְדּוּאִין. מֵאֶרֶץ הוֹדוּ:
וּבֵין הָעַרְבַּיִם. בְּגָדִים שֶׁלּוֹבֵשׁ לְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה:
הַכֹּל שְׁלֹשִׁים מָנֶה. לְהָכִי הֲדַר כְּלָלִינְהוּ וְתָנָא, לְאַשְׁמוֹעִינַן דִּשְׁלֹשִׁים מָנֶה סַךְ הַכֹּל לוֹמַר לְךָ שֶׁאִם פִּחֵת לְאוֹתָן שֶׁל שַׁחֲרִית וְרִבָּה לְאוֹתָן שֶׁל עַרְבִית לֵית לָן בָּהּ:
אִם רָצָה לְהוֹסִיף מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ. וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ תּוֹסֶפֶת מַתָּנָה לַהֶקְדֵּשׁ: