ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
לְבֵית הַפַּרְוָה. מְכַשֵּׁף אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ פַּרְוָה בְּנָאָהּ וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ:
וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה. שֶׁטְּבִילָה שְׁנִיָּה זוֹ עִם כָּל שְׁאָר טְבִילוֹת, חוּץ מִן הָרִאשׁוֹנָה, טְעוּנוֹת מָקוֹם קָדוֹשׁ, כְּדִכְתִיב (ויקרא טז) וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. פָּשַׁט תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
בִּגְדֵי לָבָן. כְּתֹנֶת, וּמִכְנָסַיִם, וְאַבְנֵט, וּמִצְנֶפֶת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, שֶׁכָּל עֲבוֹדוֹת פְּנִימִיּוֹת הָיוּ בָּהֶן. וַעֲבוֹדוֹת חִיצוֹנוֹת כְּגוֹן תְּמִידִין וּמוּסָפִין הָיוּ בְּבִגְדֵי זָהָב שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וּבֵין כָּל חֲלִיפָה וַחֲלִיפָה טָעוּן טְבִילָה וּשְׁתֵּי קִדּוּשֵׁי יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר: