ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
כֹּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה. דְּהַיְנוּ שֵׁנִי לַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא פּוֹסֵל שְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה:
הַיָּד מְטַמְּאָה אֶת חֲבֶרְתָּהּ. מִי שֶׁהָיְתָה יָדוֹ אַחַת טְמֵאָה וְנָגְעָה בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת טְהוֹרָה, נִטְמֵאת, וְחָזְרוּ שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת:
וַהֲלֹא כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶן לִהְיוֹת שֵׁנִי לַטֻּמְאָה וּפוֹסְלִים אֶת הַתְּרוּמָה, וְהֵן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם הַנּוֹגְעוֹת בָּהֶן לַעֲשׂוֹתָן שְׁנִיּוֹת, אַלְמָא שֵׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי:
וְלֹא דִבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְטֻמְאַת יָדַיִם בְּכָל הַטֻּמְאוֹת, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הִיא, דִּשְׁלֹמֹה תִּקֵּן עֵרוּבִין וּ[נְטִילַת] יָדַיִם. וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם נַמִּי מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר שֶׁגָּזְרוּ בּוֹ בַּיּוֹם. וְאֵין דָּנִים זוֹ מִזּוֹ לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁשֵּׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי הָכִי נַמִּי בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת יִהְיֶה שֵׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי, דְּמַאי דְּתַקּוּן תַּקּוּן, מַאי דְּלֹא תַּקּוּן לֹא תַּקּוּן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: