ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
הַמַּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנֻגָּע יָדָיו תְּחִלּוֹת. פּוֹסֵל אֶחָד בְּחֻלִּין, דְּרִאשׁוֹן עוֹשֶׂה שֵׁנִי בְּחֻלִּין. וּמְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד בַּתְּרוּמָה. וּמְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ:
כֹּל הַמְטַמֵּא בְגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ. כְּגוֹן זוֹבוֹ שֶׁל זָב וְרֻקּוֹ, וְכָל הָנֵי דִּתְנַן בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּזָבִים, שֶׁהַנּוֹגֵעַ בָּהֶן מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ:
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לָהֶם לִהְיוֹת תְּחִלָּה. שֶׁאֵין רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלָּה אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּאַב הַטֻּמְאָה. וְאִם נָגַע בְּיָדָיו בְּאַב הַטֻּמְאָה, נִטְמָא כָּל גּוּפוֹ. הִלְכָּךְ אֵין בְּיָדִי לִמְצֹא [לָכֶם] יָדַיִם תְּחִלָּה, חוּץ מֵהַמַּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁאִם הִכְנִיס יָדָיו לֹא נִטְמָא כֻּלּוֹ. וְהַמְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָשׁוּב אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא בְּגָדִים וְלַעֲשׂוֹת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אֵינוֹ חָשׁוּב אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם, אֲבָל מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם שֶׁנָּגְעוּ בוֹ לִהְיוֹת תְּחִלּוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
אֶת שֶׁנִּטְמָא בְאַב הַטֻּמְאָה. כְּלוֹמַר, אֳכָלִים וְכֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה:
מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. וְלֹא אֳכָלִים וְכֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין. דְּאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
בַּמֶּה הָיְתָה הַטֻּמְאָה. שֶׁל תַּנּוּר, בְּאַב הַטֻּמְאָה אוֹ בְמַשְׁקֶה: