ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טז · משנה ה
אֲפִלּוּ שָׁמַע מִן הַנָּשִׁים. שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנוֹת לְהָעִיד, יָכוֹל לֵילֵךְ לְהָעִיד לְהַשִּׂיא אֶת אִשְׁתּוֹ:
הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִים לִסְפֹּד וְלִקְבֹּר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמְרוּ אָנוּ בָּאִים מִלִּסְפֹּד וְלִקְבֹּר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי. וְצָרִיךְ נַמִּי שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתָם מְסַפְּרִים מֵעִנְיְנֵי הַהֶסְפֵּד, כָּךְ וְכָךְ רַבָּנָן הֲווּ הָתָם, כָּךְ וְכָךְ סַפְדָנֵי הֲווּ הָתָם, מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ תִּינוֹקוֹת לְשַׂחֵק וּלְהַעֲלוֹת שֵׁמוֹת, וְשֶׁמָּא נְמָלָה אוֹ חָגָב קָבְרוּ וּמְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם אִישׁ פְּלוֹנִי: