אור ברסלב

ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק טז

פרק טו

משנה א

הָאִשָּׁה. לֹא תִנָּשֵׂא. הוֹאִיל וּבְלֹא בָּנִים יָצָא בַּעֲלָהּ:

וְלֹא תִתְיַבֵּם. שֶׁמָּא יָלְדָה צָרָתָהּ. וְאִם תֹּאמַר תַּחֲלֹץ וְאַחַר כָּךְ תִּנָּשֵׂא לַשּׁוּק מִמַּה נַּפְשָׁךְ, תֵּרְצוּ בַּגְּמָרָא מִשּׁוּם דַּחֲלוּצָה פְּסוּלָה לִכְהֻנָּה, וְאִם תַּחְלֹץ וְיִמָּצֵא אַחַר כָּךְ שֶׁיָּלְדָה צָרָתָהּ וָלָד שֶׁל קַיָּמָא וַחֲלִיצָתָהּ אֵינָהּ כְּלוּם, צְרִיכִים לְהַכְרִיז עָלֶיהָ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה וְלֹא נִפְסְלָה מֵחֲמַת אוֹתָהּ חֲלִיצָה, וּמִי שֶׁנִּמְצָא בִּשְׁעַת חֲלִיצָתָהּ וְלֹא נִמְצָא בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיזוּ עַל הַחֲלִיצָה דְּלָאו כְּלוּם הִיא וְלֹא נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה עַל יָדָהּ כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ נְשׂוּאָה אַחַר כָּךְ לְכֹהֵן יֹאמַר שֶׁחֲלוּצָה מֻתֶּרֶת לַכֹּהֵן:

הָיְתָה לָהּ חָמוֹת. בִּמְדִינַת הַיָּם:

אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. שֶׁמָּא נִתַּן לָהּ יָבָם, אַף עַל גַּב דְּחָיְשִׁינַן לְעֵיל שֶׁמָּא יָלְדָה צָרָתָהּ, הָתָם הוּא דְּכָל מַה דְּיָלְדָה צָרָתָהּ בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה מַפִּיק לָהּ לְהִיאַךְ מְיַבֵּם, אֲבָל חָמוֹת דְּאִי נַמִּי יָלְדָה לֹא זָקִיק לָהּ לְהִיאַךְ אֶלָּא אִם כֵּן יָלְדָה זָכָר, אִיכָּא לְמֵימַר שֶׁמָּא הִפִּילָה, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר לֹא הִפִּילָה שֶׁמָּא נְקֵבָה הָיְתָה:

יָצְתָה מְלֵאָה. מְעֻבֶּרֶת:

חוֹשֶׁשֶׁת. שֶׁמָּא נִתַּן לָהּ יָבָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת:

משנה ב

שְׁתֵּי יְבָמוֹת. נְשֵׁי שְׁנֵי אַחִים:

מִפְּנֵי בַעְלָהּ שֶׁל זוֹ. שֶׁמָּא הוּא חַי וּזְקוּקָה לוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת מֵת, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְהַתִּיר זוֹ לַשּׁוּק עַל פִּיהָ, שֶׁאֵין יְבָמָה מְעִידָה לַחֲבֶרְתָּהּ:

לָזוֹ עֵדִים. שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ, וְלָזוֹ אֵין לָהּ עֵדִים:

זוֹ שֶׁיֶּשׁ לָהּ עֵדִים אֲסוּרָה. לִנָּשֵׂא לַשּׁוּק, מִפְּנֵי יְבָמָהּ, שֶׁאֵין עֵדִים שֶׁמֵּת:

וְזוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים מֻתֶּרֶת. שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל בַּעֲלָהּ אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, שֶׁהִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר מֵת בַּעֲלִי, וּבִשְׁבִיל יְבָמָהּ נַמִּי לֹא מִתְסְרָא, שֶׁהֲרֵי בָּאוּ עֵדִים שֶׁמֵּת:

לָזוֹ בָּנִים וְלָזוֹ אֵין בָּנִים. וְאֵין עֵדִים לֹא לָזוֹ וְלֹא לָזוֹ, אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מֻתֶּרֶת, וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה:

נִתְיַבְּמוּ. שֶׁהָיוּ לָהֶן כָּאן שְׁנֵי יְבָמִין וְנִתְיַבְּמוּ וּמֵתוּ הַיְּבָמִים, אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא לַשּׁוּק, זוֹ מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל זוֹ וְזוֹ מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּיהֶן נְשׂוּאוֹת לִיבָמֵיהֵן בְּחֶזְקַת שֶׁמֵּתוּ בַּעֲלֵיהֶן, עַל פִּי עַצְמָן נִשְּׂאוּ, וְהָיוּ נֶאֱמָנוֹת, שֶׁהָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה מֵת בַּעֲלִי תִּתְיַבֵּם. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁתִּהְיֶינָה נְשׂוּאוֹת לַשּׁוּק לֹא, שֶׁאִם יִנָּשְׂאוּ לַשּׁוּק נִמְצָא עֵדוּתָהּ שֶׁל זוֹ מוֹעִיל לָזוֹ וְעֵדוּתָהּ שֶׁל זוֹ מוֹעִיל לָזוֹ, וְאֵין הַיְּבָמוֹת מְעִידוֹת זוֹ לָזוֹ:

הוֹאִיל וְהֻתְּרוּ לַיְבָמִין. בְּחֶזְקַת שֶׁמֵּתוּ בַּעֲלֵיהֶן, הֻתְּרוּ לִנָּשֵׂא לַשּׁוּק, דְּתוּ לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הֵם בַּחַיִּים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר:

משנה ג

פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם. אִם לֹא רָאָהוּ בְּפַרְצוּף פָּנָיו, אוֹ שֶׁנִּטַּל חָטְמוֹ, אֵין מְעִידִין לְהַשִּׂיא אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁמָּא אֵינוֹ הוּא:

מְגֻיָּד. מְנֻתָּח. כְּמוֹ גֹּדוּ אִלָּנָא (דניאל ד):

אוֹ חַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ. דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ יוֹצְאָה, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה, מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא מֵת:

אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אִם לֹא רָאוּהוּ עַד לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים לְמִיתָתוֹ אֵין מְעִידִין עָלָיו, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאִית פָּנָיו וְאֵינוֹ זֶה שֶׁהֵם סְבוּרִים:

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר לֹא כָל אָדָם וְכוּ'. יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְּמַהֵר לְהִנָּפֵּחַ, כְּגוֹן אָדָם שָׁמֵן. וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁאָדָם מְמַהֵר לְהַסְרִיחַ וּלְהִשְׁתַּנּוֹת בּוֹ כְּגוֹן מְקוֹם חַמָּה. וְיֵשׁ לְךָ שָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם חַם וְאָדָם מְמַהֵר לְהַסְרִיחַ וּלְהִשְׁתַּנּוֹת. וְהַכֹּל לְפִי הָאָדָם וְהַמָּקוֹם וְהַשָּׁעָה, בֵּין לְקֻלָּא בֵּין לְחֻמְרָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

משנה ד

מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף. שֶׁנִּרְאִים כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁסְּבִיב הַמַּיִם. וּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת כָּל סְבִיבָיו. וְרַבִּי מֵאִיר לֹא מַפְלִיג בֵּין מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף לְמַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף. אֲבָל חֲכָמִים פְּלִיגֵי בִּבְרַיְתָא, וְאָמְרֵי, מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת אִם שָׁהָה שָׁם שִׁעוּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה כְּשִׁעוּר זֶה בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה, דְּשֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁעָלָה מִשָּׁם יָצָא וְהָלַךְ לוֹ, כִּדְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּמַתְנִיתִין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

וְעָלָה לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר אָדָם חַי בְּתוֹךְ הַמַּיִם יָמִים רַבִּים, וּמִשּׁוּם הָכִי אֲפִלּוּ בְּמַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף דְּאִי נָפֵיק הֲוָה חָזֵי לֵיהּ, חַיִישׁ דִּלְמָא נָפֵיק בָּתַר יָמִים רַבִּים וְלֹא חָזוּ לֵיהּ. וְרַבִּי יוֹסֵי פָּלֵיג עֲלֵיהּ וְאָמַר מַעֲשֶׂה בְּסוּמָא שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל בַּמְּעָרָה וְכוּ', וּמְעָרָה מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף, וְשָׁהוּ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁם וְהִשִּׂיאוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן:

מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה. הוֹאִיל וְיָכוֹל לִחְיוֹת, לֹא תִנָּשֵׂא, שֶׁמָּא יָצָא וְלֹא רָאוּהוּ, דְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף הֵן:

משנה ה

אֲפִלּוּ שָׁמַע מִן הַנָּשִׁים. שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנוֹת לְהָעִיד, יָכוֹל לֵילֵךְ לְהָעִיד לְהַשִּׂיא אֶת אִשְׁתּוֹ:

הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִים לִסְפֹּד וְלִקְבֹּר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמְרוּ אָנוּ בָּאִים מִלִּסְפֹּד וְלִקְבֹּר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי. וְצָרִיךְ נַמִּי שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתָם מְסַפְּרִים מֵעִנְיְנֵי הַהֶסְפֵּד, כָּךְ וְכָךְ רַבָּנָן הֲווּ הָתָם, כָּךְ וְכָךְ סַפְדָנֵי הֲווּ הָתָם, מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ תִּינוֹקוֹת לְשַׂחֵק וּלְהַעֲלוֹת שֵׁמוֹת, וְשֶׁמָּא נְמָלָה אוֹ חָגָב קָבְרוּ וּמְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם אִישׁ פְּלוֹנִי:

משנה ו

וּמַשִּׂיאִים עַל פִּי בַת קוֹל. [אִם] שָׁמְעוּ קוֹל צִוְחַת פְּלוֹנִי מֵת:

בְּצַלְמוֹן. שֵׁם מָקוֹם:

משנה ז

וְנוּמֵתִי לוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ:

כֵּן הַדְּבָרִים. שֶׁכָּל חֲבֵרָיו חוֹלְקִים עָלָיו:

מְשֻׁבֶּשֶׁת בִּגְיָסוֹת. וְאֵינִי יָכוֹל לֵילֵךְ אֶצְלְכֶם לְהָעִיד מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי, אֶלָּא אֱמֹר לָהֶם אַתָּה זֶה הָעֵדוּת בִּשְׁמִי:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמְרִים כוּ'‏ וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כוּ'. וְלֵית הִלְכָתָא כְּחַד מִנַּיְהוּ. אֶלָּא הֲלָכָה מַשִּׂיאִים עַל פִּי אִשָּׁה וְעַל פִּי קְרוֹבִים חוּץ מֵחָמֵשׁ נָשִׁים דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, וְעֵד מִפִּי עֵד, מִפִּי אִשָּׁה, מִפִּי עֶבֶד, מִפִּי שִׁפְחָה, כָּשֵׁר לְעֵדוּת אִשָּׁה:

לֹא תְּהֵא כֹהֶנֶת כַּפֻּנְדָּקִית. כְּלוֹמַר מְיֻחֶסֶת לֹא תְהֵא נֶאֱמֶנֶת כְּפֻנְדָּקִית גּוֹיָה, בִּתְמִיהַּ, וְאִם הֶאֱמִינוּ הַפּוּנְדָּקִית גּוֹיָה מֵסִיחָה לְפִי תֻּמָּהּ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּאֲמִינוּ בְּאִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית:

לִכְשֶׁתְּהֵא פֻּנְדָּקִית נֶאֱמֶנֶת. כְּלוֹמַר שֶׁגַּם הַפֻּנְדָּקִית אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת:

סוף הספר

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה