ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טו · משנה י
נִתַּן לִי יָבָם בִּמְדִינַת הַיָּם. שֶׁיָּלְדָה חֲמוֹתָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם, וְהִיא הָלְכָה בְּחֶזְקַת שֶׁאֵין לָהּ יָבָם:
מֵת בַּעֲלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי וְכוּ'. דְּתַרְוַיְהוּ קָא שַׁרְיָא נָפְשָׁה לַשּׁוּק, נֶאֱמֶנֶת וּמֻתֶּרֶת לַשּׁוּק בְּחֶזְקָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר: