אור ברסלב
ברטנורא על משנה חולין פרק ז › משנה ה

ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ז · משנה ה

משנה ד

גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַגִּידִים. שֶׁל הֶתֵּר:

בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירוֹ. מַשְׁלִיכוֹ לַחוּץ וְאֵין כָּאן אֶלָּא פְּלִיטָתוֹ:

בְּנוֹתֵן טַעַם. אִם יֵשׁ בַּגִּיד שֶׁל אִסּוּר בְּנוֹתֵן טַעַם בְּכָל אֵלּוּ, כֻּלָּן אֲסוּרִים:

וְאִם לָאו. שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ: כֻּלָּן אֲסוּרִים. דִּבְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹמַר זֶה הוּא, וְלֹא בָּטִיל בְּרֻבָּא, דְּכִבְרִיָּה הוּא חָשׁוּב וּבְרִיָּה לֹא בְטֵלָה:

בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירָן. לַחֲתִיכוֹת הָאִסּוּר, מְשַׁעֲרִינַן בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאִי אֵין בָּהֶן כְּדֵי לָתֵת טַעַם בְּשֶׁל הֶתֵּר הֲרֵי הַשְּׁאָר מֻתָּרוֹת:

וְאִם אֵין מַכִּירָן. כָּל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת. דְּכָל אַחַת יֵשׁ לָחוּשׁ וְלוֹמַר שֶׁמָּא זוֹ הִיא. וְאֵינָהּ בְּטֵלָה בְרֹב, הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים:

וְהָרֹטֶב מֻתָּר. אִם אֵין בֲּחַתִיכוֹת הָאִסּוּר כְּדֵי לָתֵת טַעַם בָּרֹטֶב וּבַקִּפָּה וּבַחֲתִיכוֹת. וַהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה בְּאִסּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ דְּאִיכָּא לְמֵיקָם אַטַּעֲמָא, אִם תְּרוּמָה הִיא שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחֻלִּין, יִטְעֲמֶנָּה כֹּהֵן, וְאִם דְּבַר אִסּוּר הוּא, יִטְעֲמֶנּוּ נַחְתּוֹם נָכְרִי, אִם אוֹמֵר שֶׁאֵין בַּתַּעֲרֹבֶת טַעַם הַתְּרוּמָה אוֹ טַעַם הָאִסּוּר, הַכֹּל מֻתָּר. וְהֵימְנוּהוּ רַבָּנָן לְנַחְתּוֹם נָכְרִי, כֵּיוָן דִּמְלַאכְתּוֹ הוּא לֹא מְשַׁקֵּר, שֶׁלֹּא יַפְסִיד אֻמָּנוּתוֹ. וְאִם נִתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ דְּלֵיכָּא לְמֵיקָם אַטַּעֲמָא, אוֹ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וְאֵין כָּאן כֹּהֵן אוֹ נָכְרִי שֶׁנּוּכַל לִסְמֹךְ עָלָיו, אִם הָאִסּוּר הוּא מֵחֵלֶב וָדָם נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת וְדָגִים טְמֵאִין וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים, אִם יֵשׁ שִׁשִּׁים שֶׁל הֶתֵּר כְּנֶגֶד הָאִסּוּר הַכֹּל מֻתָּר, וְאִם לָאו, הַכֹּל אָסוּר. וְכֵן שֻׁמָּן שֶׁל גִּיד הַנָּשֶׁה, מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים שֶׁל הֶתֵּר. אֲבָל כְּחָל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם בָּשָׂר מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים, וּכְחָל מִן הַמִּנְיָן, מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּבֵיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם שְׁאָר בֵּיצִים שֶׁל הֶתֵּר, צְרִיכָא שִׁשִּׁים וְאַחַת כְּנֶגְדָּהּ. וְאִם הָאִסּוּר הוּא תְּרוּמָה וְחַלָּה וּבִכּוּרִים, אִם הוּא מִין בְּמִינוֹ אוֹ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְאֵין שָׁם כֹּהֵן [אוֹ נָכְרִי] שֶׁיִּטְעַם, מְשַׁעֲרִינַן אוֹתוֹ בְּמֵאָה שֶׁל חֻלִּין. וְאִם עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, מְשַׁעֲרִים אוֹתָן בְּמָאתַיִם. וְכָל הַשִּׁעוּרִים הַלָּלוּ מְשַׁעֲרִים בְּכָל מַה שֶּׁבַּקְדֵרָה, בָּרֹטֶב וּבַחֲתִיכוֹת וּבַתְּבָלִין וּבַקִּפָּה, וְהוּא הַדַּק דַּק שֶׁבְּשׁוּלֵי הַקְּדֵרָה. וּכְמוֹ שֶׁהוּא בָא לְפָנֵינוּ מְשַׁעֲרִינַן לֵיהּ, וְלֹא מְשַׁעֲרִין בְּמַאי דְבָלַע קְדֵרָה מִן הַהֶתֵּר, לְפִי שֶׁאַף מִן הָאִסּוּר נִבְלַע וְנִתְמַעֵט מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה, דְּאַטּוּ דְהֶתֵּרָא בָּלַע דְּאִסּוּרָא לֹא בָלַע:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה