ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז
משנה א
גִּיד הַנָּשֶׁה. וּבְמֻקְדָּשִׁים. אֲפִלּוּ עוֹלָה שֶׁכֻּלָּהּ כָּלִיל, מוֹצִיא אֶת הַגִּיד וּמַשְׁלִיכוֹ עַל הָאֵפֶר הַצָּבוּר בַּמִּזְבֵּחַ הַקָּרוּי תַּפּוּחַ, וְאֵינוֹ מַקְרִיבוֹ עִם הַבָּשָׂר:
שֶׁאֵין לוֹ כָף. אֵין לוֹ כַּף יָרֵךְ דּוֹמָה לְשֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עָגֹל, אֶלָּא הַבָּשָׂר שֶׁעַל הַקּוּלִית שֶׁל עוֹף בָּרֹחַב הוּא. וְאִם נִמְצָא עוֹף שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּף עָגֹל, גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלּוֹ אָסוּר:
וְנוֹהֵג בְּשָׁלִיל. בֶּן תִּשְׁעָה חַי הַנִּמְצָא בִּבְהֵמָה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ נוֹהֵג בְּשָׁלִיל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְחֶלְבּוֹ. שֶׁל שָׁלִיל מֻתָּר. פֵּרוּשׁ אַחֵר וְחֶלְבּוֹ, שֶׁל גִּיד. כְּלוֹמַר שֻׁמָּנוֹ שֶׁל גִּיד מֻתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נָהֲגוּ בוֹ אִסּוּר:
וְאֵין הַטַּבָּחִים נֶאֱמָנִים. לוֹמַר נְטַלְנוּהוּ. מִפְּנֵי שֶׁטֹּרַח הוּא לָהֶם לְחַטֵּט אַחֲרָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
משנה ב
שׁוֹלֵחַ אָדָם יָרֵךְ לְנָכְרִי וְכוּ'. וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִרְאֶנָּה יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁשּׁוֹלְחָהּ לוֹ וְיַחֲזֹר וְיִקְנֶה אוֹתָהּ מִן הַנָּכְרִי וְיֹאכְלֶנָּה בְגִידָהּ. כֵּיוָן דִּשְׁלֵמָה הִיא, מְקוֹמוֹ שֶׁל גִּיד הַנָּשֶׁה הָיָה נִכָּר אִם נֶחְטַט הֵימֶנָּה, וְהַלּוֹקֵחַ מֵבִין שֶׁלֹּא נִטַּל וְנוֹטְלוֹ:
שֶׁיִּטֹּל אֶת כֻּלּוֹ. יְחַטֵּט אַחֲרָיו:
לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת נְטִילָה. גּוֹמְמוֹ מִלְּמַעְלָה וְדַיּוֹ:
משנה ג
אֲכָלוֹ וְאֵין בּוֹ כַזַּיִת חַיָּב. מִשּׁוּם דִּבְרִיָּה הוּא, חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא, כְּאוֹכֵל נְמָלָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁחַיָּב:
מִזֶּה כַזַּיִת. מִיָּרֵךְ שֶׁל יָמִין כַּזַּיִת, וְכֵן מִיָּרֵךְ שֶׁל שְׂמֹאל:
אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים. דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁל יָמִין, דְּדָרֵישׁ הַיָּרֵךְ, הַמְיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ד
כְּבָשָׂר בְּלָפֶת. רוֹאִין כְּאִלּוּ הַיָּרֵךְ לְפָתוֹת וְהַגִּיד בָּשָׂר, וְאִלּוּ הָיָה נוֹתֵן טַעַם בָּשָׂר כְּשִׁעוּר הַגִּיד, בִּלְפָתוֹת [כְּשִׁעוּר] הַיָּרֵךְ, אָסוּר. דְּשִׁעוּרִים הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וּגְמִירֵי דִּבְהָכִי מְשַׁעֲרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאִלּוּ הָיָה כְּרוּב אוֹ קַפְלוֹט הָיָה צָרִיךְ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. וְהָא מַתְנִיתִין אִדַּחְיָא לַהּ וְאֵינָה הֲלָכָה. דְּקַיְמָא לָן אֵין בַּגִּידִין בְּנוֹתֵן טַעַם, דְּבֵין נִתְבַּשֵּׁל וּבֵין נִמְלַח וּבֵין נִצְלָה, מַשְׁלִיכוֹ וּמֻתָּר. וְדַוְקָא בּוֹ, אֲבָל שֻׁמָּנוֹ יֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאִם לֹא נִטַּל שֻׁמָּנוֹ אוֹסֵר. וְנוֹתֵן טַעַם הָאָמוּר בְּמִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַבְחִינוֹ, מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים:
משנה ה
גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַגִּידִים. שֶׁל הֶתֵּר:
בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירוֹ. מַשְׁלִיכוֹ לַחוּץ וְאֵין כָּאן אֶלָּא פְּלִיטָתוֹ:
בְּנוֹתֵן טַעַם. אִם יֵשׁ בַּגִּיד שֶׁל אִסּוּר בְּנוֹתֵן טַעַם בְּכָל אֵלּוּ, כֻּלָּן אֲסוּרִים:
וְאִם לָאו. שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ: כֻּלָּן אֲסוּרִים. דִּבְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹמַר זֶה הוּא, וְלֹא בָּטִיל בְּרֻבָּא, דְּכִבְרִיָּה הוּא חָשׁוּב וּבְרִיָּה לֹא בְטֵלָה:
בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירָן. לַחֲתִיכוֹת הָאִסּוּר, מְשַׁעֲרִינַן בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאִי אֵין בָּהֶן כְּדֵי לָתֵת טַעַם בְּשֶׁל הֶתֵּר הֲרֵי הַשְּׁאָר מֻתָּרוֹת:
וְאִם אֵין מַכִּירָן. כָּל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת. דְּכָל אַחַת יֵשׁ לָחוּשׁ וְלוֹמַר שֶׁמָּא זוֹ הִיא. וְאֵינָהּ בְּטֵלָה בְרֹב, הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים:
וְהָרֹטֶב מֻתָּר. אִם אֵין בֲּחַתִיכוֹת הָאִסּוּר כְּדֵי לָתֵת טַעַם בָּרֹטֶב וּבַקִּפָּה וּבַחֲתִיכוֹת. וַהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה בְּאִסּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ דְּאִיכָּא לְמֵיקָם אַטַּעֲמָא, אִם תְּרוּמָה הִיא שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחֻלִּין, יִטְעֲמֶנָּה כֹּהֵן, וְאִם דְּבַר אִסּוּר הוּא, יִטְעֲמֶנּוּ נַחְתּוֹם נָכְרִי, אִם אוֹמֵר שֶׁאֵין בַּתַּעֲרֹבֶת טַעַם הַתְּרוּמָה אוֹ טַעַם הָאִסּוּר, הַכֹּל מֻתָּר. וְהֵימְנוּהוּ רַבָּנָן לְנַחְתּוֹם נָכְרִי, כֵּיוָן דִּמְלַאכְתּוֹ הוּא לֹא מְשַׁקֵּר, שֶׁלֹּא יַפְסִיד אֻמָּנוּתוֹ. וְאִם נִתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ דְּלֵיכָּא לְמֵיקָם אַטַּעֲמָא, אוֹ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וְאֵין כָּאן כֹּהֵן אוֹ נָכְרִי שֶׁנּוּכַל לִסְמֹךְ עָלָיו, אִם הָאִסּוּר הוּא מֵחֵלֶב וָדָם נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת וְדָגִים טְמֵאִין וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים, אִם יֵשׁ שִׁשִּׁים שֶׁל הֶתֵּר כְּנֶגֶד הָאִסּוּר הַכֹּל מֻתָּר, וְאִם לָאו, הַכֹּל אָסוּר. וְכֵן שֻׁמָּן שֶׁל גִּיד הַנָּשֶׁה, מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים שֶׁל הֶתֵּר. אֲבָל כְּחָל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם בָּשָׂר מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים, וּכְחָל מִן הַמִּנְיָן, מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּבֵיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם שְׁאָר בֵּיצִים שֶׁל הֶתֵּר, צְרִיכָא שִׁשִּׁים וְאַחַת כְּנֶגְדָּהּ. וְאִם הָאִסּוּר הוּא תְּרוּמָה וְחַלָּה וּבִכּוּרִים, אִם הוּא מִין בְּמִינוֹ אוֹ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְאֵין שָׁם כֹּהֵן [אוֹ נָכְרִי] שֶׁיִּטְעַם, מְשַׁעֲרִינַן אוֹתוֹ בְּמֵאָה שֶׁל חֻלִּין. וְאִם עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, מְשַׁעֲרִים אוֹתָן בְּמָאתַיִם. וְכָל הַשִּׁעוּרִים הַלָּלוּ מְשַׁעֲרִים בְּכָל מַה שֶּׁבַּקְדֵרָה, בָּרֹטֶב וּבַחֲתִיכוֹת וּבַתְּבָלִין וּבַקִּפָּה, וְהוּא הַדַּק דַּק שֶׁבְּשׁוּלֵי הַקְּדֵרָה. וּכְמוֹ שֶׁהוּא בָא לְפָנֵינוּ מְשַׁעֲרִינַן לֵיהּ, וְלֹא מְשַׁעֲרִין בְּמַאי דְבָלַע קְדֵרָה מִן הַהֶתֵּר, לְפִי שֶׁאַף מִן הָאִסּוּר נִבְלַע וְנִתְמַעֵט מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה, דְּאַטּוּ דְהֶתֵּרָא בָּלַע דְּאִסּוּרָא לֹא בָלַע:
משנה ו
וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּטְמֵאָה. שֶׁאִם אָכַל גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל טְמֵאָה, לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם, לוֹקֶה מִשּׁוּם טְמֵאָה וְלֹא מִשּׁוּם גִּיד. וּלְמַאן דְּאָמַר אֵין בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם, פָּטוּר מִכְּלוּם, דְּבִטְהוֹרָה עֵץ הוּא וְהַתּוֹרָה חִיְּבָה עָלָיו, אֲבָל בִּטְמֵאָה אֵינוֹ נוֹהֵג:
מִבְּנֵי יַעֲקֹב נֶאֱסַר. וַעֲדַיִן טְמֵאָה מֻתֶּרֶת לָהֶן עַד מַתַּן תּוֹרָה:
אָמְרוּ לוֹ. פָּסוּק זֶה שֶׁהִזְהִיר עָלָיו בְּסִינַי נֶאֱמַר, וְעַד סִינַי לֹא הֻזְהֲרוּ:
אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ. לְאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר בְּסִינַי, כְּשֶׁבָּא לְסַדֵּר מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה כָּתַב הַמִּקְרָא הַזֶּה עַל הַמַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן הֻזְהֲרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי כֵּן שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ גִּיד הַנָּשֶׁה [לֵידַע מֵאֵיזֶה טַעַם נֶאֱסַר לָהֶם]. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: