ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
נִתְעָרֵב בְּיַיִן. שֶׁהוּא אָדֹם וְאֵין מַרְאֵה הַדָּם נִכָּר בּוֹ:
רוֹאִין אוֹתוֹ. יַיִן: כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה מַרְאִית דָּם נִכָּר בַּמַּיִם כְּשִׁעוּר זֶה, חַיָּב לְכַסּוֹת:
נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה. דְּלָאו בַּר כִּסּוּי הוּא, וְרֻבּוֹ דַּם בְּהֵמָה:
אוֹ בְדַם הַחַיָּה. בְּדַם הֶקֵּז שֶׁל חַיָּה:
רוֹאִין אוֹתוֹ. שֶׁאֵינוֹ טָעוּן כִּסּוּי: כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה הַדָּם הַזֶּה שֶׁל שְׁחִיטַת חַיָּה וָעוֹף נִכָּר בּוֹ, חַיָּב לְכַסּוֹת:
אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. וַאֲפִלּוּ אֵין מַרְאִית דָּם נִכֶּרֶת בַּמַּיִם כְּמוֹת דַּם בְּהֵמָה זֶה, אֵין דַּם הַחַיָּה בָּטֵל. דְּקָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה מִין בְּמִינוֹ לֹא בָטֵל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: