ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ז
בָּאוּ לְנוֹב וּלְגִבְעוֹן. כְּשֶׁחָרְבָה שִׁילֹה לְסוֹף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים חָסֵר אַחַת שֶׁהָיָה הַמִּשְׁכָּן שָׁם, וְנִלְקַח הָאָרוֹן בִּימֵי עֵלִי, בָּאוּ לְנוֹב, וְחָרְבָה נוֹב בִּימֵי שָׁאוּל וּבָאוּ לְגִבְעוֹן. וְכָל יְמֵי נוֹב וְגִבְעוֹן הָיוּ חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה, וְכָל זְמַן זֶה הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, דְּרַחֲמָנָא אָמַר בְּאִסּוּר הַבָּמוֹת כִּי לֹא בָאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה, נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן הֶתֵּר לַבָּמוֹת בֵּין זוֹ לְזוֹ:
קָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הַדִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי הִקִּישָׁן הַכָּתוּב, דִּכְתִיב (שם) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ וְגוֹ', וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר, בִּזְמַן שֶׁקָדָשִׁים קַלִּים טְעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, בִּזְמַן שֶׁקָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל: