ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד
משנה א
פָּרַת חַטָּאת. פָּרָה אֲדֻמָּה. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ חַטָּאת הִיא:
חוּץ מִגִּתָּהּ. מַעֲרָכָה שֶׁל עֵצִים מְסֻדָּרִין כְּמִין גַּת הָיוּ עוֹשִׂים לָהּ בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹחֲטִים אוֹתָהּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְאִם שָׁחֲטָהּ חוּץ לַמָּקוֹם הַהוּא פְּסוּלָה. אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם שׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ, דְּרַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ מִדִּכְתִיב וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ, וּמִדְּקָפֵיד קְרָא לְעָנְשׁוֹ שֶׁלֹּא הֱבִיאוֹ, שְׁמַע מִנַּהּ בְּעוֹמֵד לַהֲבִיאוֹ שָׁם מִשְׁתָּעֵי קְרָא:
כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא כוּ'. שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַקְרִיב:
משנה ב
בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הוֹאִיל וּרְאוּיִין לָבֹא לְאַחַר זְמָן אֵין בָּהֶם כָּרֵת אֶלָּא לָאו גְּרֵידָא דְּלֹא תַעֲשׂוּן כְּכָל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם (דברים יב):
תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן. [כְּדִתְנַן בְּחֻלִּין (כב:) מִשֶּׁיַּזְהִיבוּ כְּשֵׁרִין, וּמִקַּמֵּי הָכִי פְּסוּלִין] דְּתוֹרִים גְּדוֹלִים וְלֹא קְטַנִּים בָּעִינַן:
וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן. דִּבְנֵי יוֹנָה קְטַנִּים וְלֹא גְדוֹלִים, וּפְסוּלִים מִתְּחִלַּת הַצִּהוּב וָאֵילָךְ:
בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הוֹאִיל וּרְאוּיִין לְאַחַר זְמַן יֵשׁ בָּהֶן לֹא תַעֲשֶׂה לְשׁוֹחֲטָן בַּחוּץ:
אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. שֶׁשָּׁחַט אֶחָד מֵהֶן וּבָא לְהַקְרִיב הַשֵּׁנִי בּוֹ בַיּוֹם, וְאָסוּר מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְיוֹם אֶחָד (ויקרא כב):
וּמְחֻסַּר זְמָן. בֵּין שֶׁהוּא מְחֻסַּר זְמָן בְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא הָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ, בֵּין שֶׁהַבְּעָלִים מְחֻסָּרִים זְמָן כְּדִמְפָרֵשׁ לְקַמָּן. וּצְרִיכָא לְאַשְׁמְעִינַן פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן בְּכֻלְּהוּ, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּבַעֲלֵי מוּמִין, בְּהָא קָאָמְרֵי רַבָּנָן מִשּׁוּם דִּמְאִיסֵי, אֲבָל תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה דְּלֹא מְאִיסֵי אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, מִשּׁוּם דְּלֹא חֲזוּ וְאִדְּחוּ, אֲבָל בַּעֲלֵי מוּמִין דַּחֲזוּ וְאִדְּחוּ אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנָן. וְאִי תָנָא הָנֵי תַרְתֵּי, מִשּׁוּם דִּפְסוּלָא דְגוּפָא, אֲבָל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ דִּפְסוּלָא מֵעָלְמָא קָאָתֵי לְהוּ אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, צְרִיכָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
משנה ג
הַזָּב וְהַזָּבָה. שֶׁהִקְרִיבוּ בַחוּץ, בְּתוֹךְ יְמֵי סָפְרָן:
וְהַיּוֹלֶדֶת. שֶׁהִקְרִיבָה בְּתוֹךְ מְלֹאת:
פְּטוּרִין. שֶׁאֵין מִתְקַבְּלִין לֹא לְחוֹבָה וְלֹא לִנְדָבָה:
וַאֲשָׁמָם. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, זָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת בְּנֵי אָשָׁם נִינְהוּ, וּמְשָׁנֵי תָּנֵי מְצֹרָע בַּהֲדַיְהוּ, שֶׁהַמְּצֹרָע מֵבִיא אָשָׁם:
עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, הָנֵי בְנֵי שְׁלָמִים נִינְהוּ, וּמְשָׁנֵי, תָּנֵי נָזִיר בַּהֲדַיְהוּ, שֶׁנָּזִיר מֵבִיא שְׁלָמִים:
בַּחוּץ חַיָּבִין. שֶׁהֵן מִתְקַבְּלוֹת בִּפְנִים נְדָבָה לִשְׁמָן לְאַחַר שֶׁהִקְרִיבוּ חַטָּאתָם וְהַמְּצֹרָע אֶת אֲשָׁמוֹ:
מִבְּשַׂר חַטָּאת מִבְּשַׂר אָשָׁם כוּ'. דְּכָל הָנֵי נֶאֱכָלִים לַכֹּהֲנִים וְאֵינָן קְרֵבִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וְרַחֲמָנָא אָמַר (ויקרא יז) אֲשֶׁר יַעֲלֶה עוֹלָה אוֹ זֶבַח, מָה עוֹלָה שֶׁהִיא קְרֵבָה עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף כָּל שֶׁהוּא קָרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ:
מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁהֵם שַׁלְמֵי צִבּוּר וְיֵשׁ לָהֶם תּוֹרַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:
הַיּוֹצֵק. הַשֶּׁמֶן עַל הַמִּנְחָה:
הַבּוֹלֵל. הַפּוֹתֵת. הַבּוֹלֵל הַמִּנְחָה בַשֶּׁמֶן. וּפוֹתְתָהּ פִּתִּים:
הַמֵּנִיף. הַמַּגִּישׁ. שֶׁמֵּנִיף אֶת הַמִּנְחָה שֶׁטְּעוּנָה תְנוּפָה. וּמַגִּישָׁהּ בַּחוּץ. הַמִּנְחָה שֶׁהִיא טְעוּנָה הַגָּשָׁה בִּפְנִים בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּדִכְתִיב (שם ב) וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:
הַמְסַדֵּר. לֶחֶם הַפָּנִים עַל הַשֻּׁלְחָן:
פָּטוּר. דְּאָמַר קְרָא אֲשֶׁר יַעֲלֶה עוֹלָה אוֹ זֶבַח, מָה הַעֲלָאָה שֶׁהוּא גְמַר עֲבוֹדָה, אַף כָּל שֶׁהוּא גְמַר עֲבוֹדָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן גְּמַר עֲבוֹדָה:
אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם זָרוּת. אִם עָשָׂה זָר אַחַת מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ, כְּגוֹן שֶׁבָּלַל אוֹ פָּתַת וְכוּ'. וְכֵן טָמֵא, אוֹ מְחֻסַּר בְּגָדִים, אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל אוֹתוֹ דָבָר שֶׁעָבַד בּוֹ:
משנה ד
וְהָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת. דִּכְתִיב (שמות כד) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָעֲבוֹדָה בָהֶם:
מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. דִּכְתִיב (ויקרא יז) וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ, מִכְּלַל דִּבְאֹהֶל מוֹעֵד תָּלֵי אִסּוּרָא. וְדַוְקָא לְיִשְׂרָאֵל נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, אֲבָל נָכְרִים מֻתָּרִים לְהַקְרִיב לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ בַזְּמַן הַזֶּה. וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שְׁלוּחָם לְהַקְרִיב וְלֹא לְסַיְּעָם. אֲבָל לְהוֹרוֹת לָהֶם סֵדֶר הַקְרָבָה שָׁרֵי:
משנה ה
בָּאוּ לַגִּלְגָּל. וְלֹא הָיָה שָׁם בַּיִת אֶלָּא יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁל מִדְבָּר:
הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. דְּרַחֲמָנָא אָמַר אֲשֶׁר יִשְׁחַט בַּמַּחֲנֶה וְכוּ' וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ, פְּרָט לַגִּלְגָּל שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מַחֲנֶה, שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ הַמַּחֲנוֹת וְהִתְחִילוּ לִהְיוֹת נְפוֹצִים בְּכָל הָאָרֶץ. וּמֵהַאי טַעֲמָא נַמִּי קָדָשִׁים קַלִּים נֶאֱכָלִין בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם מַחֲנֶה כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר:
משנה ו
בָּאוּ לְשִׁילֹה נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. דִּכְתִיב (דברים י"ב) כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה, מִכְּלַל דִּכְשֶׁיָּבֹאוּ אֶל הַמְּנוּחָה, הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. וּמְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה שֶׁהָיְתָה שָׁם מְנוּחָה שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּמוֹ בַּמִּדְבָּר:
בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן. דִּכְתִיב (שמואל א א) וַתְּבִיאֵהוּ בֵית ה' שִׁילֹה, אַלְמָא בַּיִת הָיָה, וּכְתִיב (תהלים עח) וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אַלְּמָא שֶׁל יְרִיעוֹת הָיָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם תִּקְרָה אֶלָּא בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּה וִירִיעוֹת מִלְּמַעְלָה:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה. וּלְעֵיל לֹא תָנֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי שֶׁכָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּגִּלְגָּל לֹא נִתְחַיְּבוּ בְּמַעַשְׂרוֹת עַד שֶׁכָּבְשׁוּ וְחִלְּקוּ. וּבְכָל הָרוֹאֶה הַיְנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁרוֹאִין מִשָּׁם שִׁילֹה, דְּאָמַר קְרָא (דברים יב) הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה:
משנה ז
בָּאוּ לְנוֹב וּלְגִבְעוֹן. כְּשֶׁחָרְבָה שִׁילֹה לְסוֹף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים חָסֵר אַחַת שֶׁהָיָה הַמִּשְׁכָּן שָׁם, וְנִלְקַח הָאָרוֹן בִּימֵי עֵלִי, בָּאוּ לְנוֹב, וְחָרְבָה נוֹב בִּימֵי שָׁאוּל וּבָאוּ לְגִבְעוֹן. וְכָל יְמֵי נוֹב וְגִבְעוֹן הָיוּ חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה, וְכָל זְמַן זֶה הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, דְּרַחֲמָנָא אָמַר בְּאִסּוּר הַבָּמוֹת כִּי לֹא בָאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה, נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן הֶתֵּר לַבָּמוֹת בֵּין זוֹ לְזוֹ:
קָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הַדִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי הִקִּישָׁן הַכָּתוּב, דִּכְתִיב (שם) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ וְגוֹ', וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר, בִּזְמַן שֶׁקָדָשִׁים קַלִּים טְעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, בִּזְמַן שֶׁקָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל:
משנה ח
וְהִיא הָיְתָה נַחֲלָה. הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה כִּי לֹא בָאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, דְּמַשְׁמַע מִשֶּׁתָּבֹאוּ אֶל הַנַּחֲלָה יֵאָסְרוּ הַבָּמוֹת:
משנה ט
הֲרֵי אֵלּוּ בַעֲשֵׂה. דְּשָׁמָּה תָבִיאוּ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם, דְּמַשְׁמַע אֲבָל לֹא בַּבָּמָה, וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה. אִי נַמִּי, עֲשֵׂה וֶהֱבִיאוּם לַה', וְלֹא תַעֲשֶׂה דְּהִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר הִשָּׁמֵר פֶּן וְאַל, אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה:
וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם כָּרֵת. כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּישָׁם בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת, שֶׁאֵין הַמַּקְרִיב בַּחוּץ חַיָּב כָּרֵת אֶלָּא עַל קָרְבָּן שֶׁאִם הִקְרִיבוֹ בַּחוּץ בִּשְׁעַת הֶקְדֵּשׁוֹ הָיָה חַיָּב, דּוּמְיָא דְמִדְבָּר, דִּבְכָרֵת דִּשְׁחוּטֵי חוּץ כְּתִיב (ויקרא יז) חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹאת לָהֶם, זֹאת לָהֶם וְאֵין אַחֶרֶת לָהֶם:
הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת. מֵהַהִיא שַׁעְתָּא קָרִינַן בְּהוּ וֶהֱבִיאוּם לַה', וְכֵיוָן שֶׁהִמְתִּין עַד שֶׁלֹּא יָכוֹל לְקַיְּמוֹ נִתְבַּטֵּל הָעֲשֵׂה עַל יָדוֹ. אֲבָל לָאו וְכָרֵת לֵיכָּא, דְּאַזְהָרָה וְעֹנֶשׁ בִּשְׁעַת הַקְרָבָה כְתִיבֵי, וַהֲרֵי הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת:
משנה י
וְאֵלּוּ קָדָשִׁים קְרֵבִים בַּמִּשְׁכָּן. כְּגוֹן בִּזְמַן הַגִּלְגָּל וְנוֹב וְגִבְעוֹן שֶׁהָיָה שָׁם מִשְׁכָּן וְהָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת. אֵלּוּ קָדָשִׁים צְרִיכִין לְהַקְרִיבָן בַּמִּשְׁכָּן וְלֹא בַּבָּמָה:
קָדָשִׁים. שֶׁסְּתָמָן הֻקְדְּשׁוּ בַּמִּשְׁכָּן, וּמַאי נִיהוּ, קָרְבְּנוֹת צִבּוּר:
קָרְבְּנוֹת יָחִיד. סְתָמָן לַבָּמָה:
קָרְבְּנוֹת יָחִיד שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לַמִּשְׁכָּן. שֶׁפֵּרֵשׁ בִּשְׁעַת הֶקְדֵּשָׁן עַל מְנָת לְהַקְרִיבָן לַמִּשְׁכָּן:
וְאִם הִקְרִיבָן בְּבָמָה פָּטוּר. מֵאַזְהָרָה וּמֵעֹנֶשׁ, שֶׁהֲרֵי הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. וּמִיהוּ אָסוּר לְשַׁנּוֹת, דִּכְתִיב (דברים כג) מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂית:
בָּמוֹת צִבּוּר. גִּלְגָּל וְנוֹב וְגִבְעוֹן:
סְמִיכָה. דִּכְתִיב לִפְנֵי ה' וְסָמַךְ, שֶׁאֵין סְמִיכָה בְּבָמָה:
שְׁחִיטַת צָפוֹן. דִּכְתִיב (ויקרא א) צָפוֹנָה לִפְנֵי ה', וְאֵין צָפוֹן בְּבָמָה:
וּמַתַּן סָבִיב. שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. דִּכְתִיב בְּהוּ (שמות כט) אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְלֹא בְּבָמָה:
תְּנוּפָה. דִּכְתִיב תְּנוּפָה לִפְנֵי ה', וְאֵין תְּנוּפָה בְּבָמָה:
וְהַגָּשָׁה. דִּכְתִיב (ויקרא ב) וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין הַגָּשָׁה בְּבָמָה:
אֵין מִנְחָה בְּבָמָה. דִּזְבָחִים אָמַר קְרָא בְּבָמָה וְלֹא מְנָחוֹת:
כִּהוּן. דִּכְתִיב (שם יד) וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִזְבֵּחַ צָרִיךְ כֹּהֵן וְאֵין בָּמָה צְרִיכָה כֹּהֵן:
וּבִגְדֵי שָׁרֵת. דְּכֵיוָן דְּאֵין צָרִיךְ כֹּהֵן אֵין כָּאן מָקוֹם לְבִגְדֵי שָׁרֵת, דִּבְבִגְדֵי שָׁרֵת כְּתִיב (שם ו) יִלְבְּשֵׁם הַכֹּהֵן:
וּכְלֵי שָׁרֵת. דְּבִכְלֵי שָׁרֵת כְּתִיב (שמות כח) לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא בְּבָמָה:
וְרֵיחַ נִיחוֹחַ. אֵבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רֵיחַ נִיחוֹחַ. וְדַוְקָא בַּמִּזְבֵּחַ דִּכְתִיב רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה', אֲבָל בְּבָמָה אֲפִלּוּ צְלָאָן וְהֶעֱלָן אֵין בְּכָךְ כְּלוּם:
וּמְחִצַּת דָּמִים. חוּט הַסִּקְרָא לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים לְדָמִים הָעֶלְיוֹנִים. וְאֵין חוּט הַסִּקְרָא בְּבָמָה, דִּכְתִיב (שם כו) וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא בְּבָמָה:
רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלָיִם. דִּכְתִיב (שם ל) בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם, וְלֹא בְּבָמָה:
הַזְּמָן. אִם חָשַׁב עַל הַקָּרְבָּן לְאָכְלוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ:
וְהַטָּמֵא. אַף עַל פִּי שֶׁזָּר כָּשֵׁר לְהַקְרִיב בְּבָמָה, אֵין טָמֵא מַקְרִיב בְּבָמָה:
סוף הספר