ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ו
בָּאוּ לְשִׁילֹה נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. דִּכְתִיב (דברים י"ב) כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה, מִכְּלַל דִּכְשֶׁיָּבֹאוּ אֶל הַמְּנוּחָה, הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. וּמְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה שֶׁהָיְתָה שָׁם מְנוּחָה שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּמוֹ בַּמִּדְבָּר:
בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן. דִּכְתִיב (שמואל א א) וַתְּבִיאֵהוּ בֵית ה' שִׁילֹה, אַלְמָא בַּיִת הָיָה, וּכְתִיב (תהלים עח) וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אַלְּמָא שֶׁל יְרִיעוֹת הָיָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם תִּקְרָה אֶלָּא בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּה וִירִיעוֹת מִלְּמַעְלָה:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה. וּלְעֵיל לֹא תָנֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי שֶׁכָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּגִּלְגָּל לֹא נִתְחַיְּבוּ בְּמַעַשְׂרוֹת עַד שֶׁכָּבְשׁוּ וְחִלְּקוּ. וּבְכָל הָרוֹאֶה הַיְנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁרוֹאִין מִשָּׁם שִׁילֹה, דְּאָמַר קְרָא (דברים יב) הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה: