ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ה
בָּאוּ לַגִּלְגָּל. וְלֹא הָיָה שָׁם בַּיִת אֶלָּא יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁל מִדְבָּר:
הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. דְּרַחֲמָנָא אָמַר אֲשֶׁר יִשְׁחַט בַּמַּחֲנֶה וְכוּ' וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ, פְּרָט לַגִּלְגָּל שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מַחֲנֶה, שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ הַמַּחֲנוֹת וְהִתְחִילוּ לִהְיוֹת נְפוֹצִים בְּכָל הָאָרֶץ. וּמֵהַאי טַעֲמָא נַמִּי קָדָשִׁים קַלִּים נֶאֱכָלִין בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם מַחֲנֶה כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר: