ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ב
בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הוֹאִיל וּרְאוּיִין לָבֹא לְאַחַר זְמָן אֵין בָּהֶם כָּרֵת אֶלָּא לָאו גְּרֵידָא דְּלֹא תַעֲשׂוּן כְּכָל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם (דברים יב):
תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן. [כְּדִתְנַן בְּחֻלִּין (כב:) מִשֶּׁיַּזְהִיבוּ כְּשֵׁרִין, וּמִקַּמֵּי הָכִי פְּסוּלִין] דְּתוֹרִים גְּדוֹלִים וְלֹא קְטַנִּים בָּעִינַן:
וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן. דִּבְנֵי יוֹנָה קְטַנִּים וְלֹא גְדוֹלִים, וּפְסוּלִים מִתְּחִלַּת הַצִּהוּב וָאֵילָךְ:
בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הוֹאִיל וּרְאוּיִין לְאַחַר זְמַן יֵשׁ בָּהֶן לֹא תַעֲשֶׂה לְשׁוֹחֲטָן בַּחוּץ:
אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. שֶׁשָּׁחַט אֶחָד מֵהֶן וּבָא לְהַקְרִיב הַשֵּׁנִי בּוֹ בַיּוֹם, וְאָסוּר מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְיוֹם אֶחָד (ויקרא כב):
וּמְחֻסַּר זְמָן. בֵּין שֶׁהוּא מְחֻסַּר זְמָן בְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא הָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ, בֵּין שֶׁהַבְּעָלִים מְחֻסָּרִים זְמָן כְּדִמְפָרֵשׁ לְקַמָּן. וּצְרִיכָא לְאַשְׁמְעִינַן פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן בְּכֻלְּהוּ, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּבַעֲלֵי מוּמִין, בְּהָא קָאָמְרֵי רַבָּנָן מִשּׁוּם דִּמְאִיסֵי, אֲבָל תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה דְּלֹא מְאִיסֵי אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, מִשּׁוּם דְּלֹא חֲזוּ וְאִדְּחוּ, אֲבָל בַּעֲלֵי מוּמִין דַּחֲזוּ וְאִדְּחוּ אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנָן. וְאִי תָנָא הָנֵי תַרְתֵּי, מִשּׁוּם דִּפְסוּלָא דְגוּפָא, אֲבָל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ דִּפְסוּלָא מֵעָלְמָא קָאָתֵי לְהוּ אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, צְרִיכָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: