ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
לְהַנִּיחַ אֶת דָּמוֹ אוֹ אֶת אֵמוּרָיו לְמָחָר. לֹא שֶׁיַּקְטִירֵם לְמָחָר, דְּהַאי מַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ הִיא וּפִגּוּל גָּמוּר הָוֵי. אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיַּנִּיחַ הַכֹּל לְמָחָר וְלֹא יַקְטִירֵם:
רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. הוֹאִיל וּמִפְסַל בְּהוֹצָאָה וּבְהִנּוּחַ, מִפְסַל נַמִּי בְּמַחֲשֶׁבֶת הוֹצָאָה וְהִנּוּחַ. וּכְשֵׁם שֶׁאִם הִנִּיחָן לְמָחָר פָּסוּל, דְּדָם נִפְסָל בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה, כָּךְ אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶן לְהַנִּיחָם לְמָחָר, פָּסַל:
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. הוֹאִיל וְלֹא חָשַׁב לֹא לְהַקְטִיר וְלֹא לִזְרֹק וְלֹא לֶאֱכֹל חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְכֵן לֹא חָשַׁב לֹא לְהַקְטִיר וְלֹא לִזְרֹק וְלֹא לֶאֱכֹל חוּץ לִמְקוֹמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב לְהַנִּיחַ לְמָחָר אוֹ לְהוֹצִיא חוּץ לִמְקוֹמוֹ, לֹא פָסַל. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְהָא דְּלֹא פָסַל רַבִּי יְהוּדָה בִּמְחַשֵּׁב בַּדָּמִים הַנִּתָּנִין לְמַטָּה לָתֵת אוֹתָם לְמַעְלָה הוֹאִיל וְאִם עָשָׂה כֵן פָּסַל, מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁהַחוֹשֵׁב לִזְרֹק הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִמְקוֹמוֹ כְּאִלּוּ חָשַׁב לְזָרְקוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב לִזְרֹק חוּץ לָעֲזָרָה: