אור ברסלב

ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ג

פרק ב

משנה א

כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. וְהוּא הַדִּין דַּאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה שׁוֹחֲטִין. דִּכְתִיב (ויקרא א) וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם, מִקַּבָּלָה וָאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, לִמֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְּזָרִים וּבִפְסוּלִים. וְלֹא קָתָנֵי שֶׁשָּׁחֲטוּ דְּמַשְׁמַע דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לֹא, אֶלָּא מִשּׁוּם טְמֵאִים בִּלְבָד, דְּטָמֵא לְכַתְּחִלָּה לֹא יִשְׁחֹט, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע בַּבָּשָׂר. וְטָמֵא שֶׁשָּׁחַט בְּקָדָשִׁים וּכְשֵׁרִים לֹא מַשְׁכַּחַת לַהּ אֶלָּא בְסַכִּינָא אֲרִיכָא, וּכְגוֹן שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לָעֲזָרָה וְשׁוֹחֵט הַבְּהֵמָה שֶׁבְּתוֹךְ הָעֲזָרָה, דְּהָא שְׁחִיטַת קָדָשִׁים בָּעֲזָרָה הַוְיָא, וְאֵין טָמֵא נִכְנָס לָעֲזָרָה. וּבְנִטְמָא בְּשֶׁרֶץ, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַסַּכִּין, דְּלָאו אַב הַטֻּמְאָה הוּא. אוֹ בִּטְמֵא מֵת וּכְגוֹן שֶׁבָּדַק קְרוּמִית שֶׁל קָנֶה וְשָׁחַט בָּהּ, אֲבָל בְּסַכִּין לֹא, שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא אֶת הַסַּכִּין לִהְיוֹת אַב הַטֻּמְאָה כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְהַסַּכִּין מְטַמֵּא אֶת הַבָּשָׂר:

לְפִיכָךְ הֵן פּוֹסְלִים אֶת הַקָּרְבָּן בְּמַחֲשָׁבָה. הוֹאִיל וּרְאוּיִין לַעֲבוֹדָה זוֹ מַחֲשַׁבְתָּן מַחֲשָׁבָה וּפוֹסֶלֶת:

וְכֻלָּן. הַפְּסוּלִים:

שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַדָּם. עַל מְנָת לֶאֱכֹל וּלְהַקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ:

אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ. עוֹד בַּבְּהֵמָה, יַחֲזֹר הַכָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה וִיקַבֵּל וְיִזְרֹק, וְהַזֶּבַח כָּשֵׁר. שֶׁאֵין מַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל אֵלּוּ פּוֹסַלְתָּן בְּקַבָּלָה, לְפִי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לָהּ, וְאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁרָאוּי לָעֲבוֹדָה, וּבַדָּבָר הָרָאוּי, וּבַמָּקוֹם הָרָאוּי לַעֲבֹד, דִּכְתִיב (ויקרא ז) הַמַּקְרִיב אוֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב, בָּרָאוּי לְהַקְרָבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

משנה ב

יַחֲזִיר לַכָּשֵׁר. וְלֹא מִפְסִיל בְּמַה שֶּׁנָּתַן אוֹתוֹ לַפָּסוּל:

נְתָנוֹ. פָּסוּל:

עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד. דְּהַוְיָא נְתִינָה שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ. אוֹ שֶׁנָּתַן אֶת הַנִּתָּנִים לְמַטָּה לְמַעְלָה, יַחֲזֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל. וּצְרִיכָה לְאַשְׁמְעִינַן בְּכֻלְּהוּ דְּאִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בָּרֵישָׁא, הֲוָה אֲמֵינָא הָנָךְ דַּחֲזוּ לַעֲבוֹדַת צִבּוּר כְּגוֹן טָמֵא דַּחֲזִי לְכַתְּחִלָּה בְּצִבּוּר, הִלְכָּךְ גַּבֵּי יָחִיד אִיכָּא תַקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה, אֲבָל שְׂמֹאל דְּלֹא חַזְיָא לַעֲבוֹדַת צִבּוּר אֵימָא דְּלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה. וְאִי אַשְׁמְעִינַן שְׂמֹאל, הֲוָה אֲמֵינָא שְׂמֹאל אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהּ הֶכְשֵׁר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נוֹטֵל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ, אֲבָל כְּלִי חֹל אֵימָא לֹא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן כְּלִי חֹל, מִשּׁוּם דַּחֲזוּ לְקַדְּשִׁינְהוּ, אֲבָל הָנָךְ אֵימָא לֹא, צְרִיכָא:

משנה ג

לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל. חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ:

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

משנה ד

קִיפָה. תַּבְלִין וְדַק דַּק שֶׁבְּשׁוּלֵי קְדֵרָה:

אָלָל. שִׁיּוּרֵי הַבָּשָׂר הַנִּדְבָּקִים בָּעוֹר בִּשְׁעַת הֶפְשֵׁט. פֵּרוּשׁ אַחֵר, גִּיד הַצַּוָּאר שֶׁהוּא קָשֶׁה וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה שֶׁקּוֹרִין קַפִּיל"וֹ בְּלַעַ"ז:

הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶן קָרוֹב לַבָּשָׂר שֶׁכְּשֶׁחוֹתְכִין אוֹתוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ דָם, לָא חֲשִׁיב כְּבָשָׂר:

וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל. אִם הָיָה הַזֶּבַח פִּגּוּל, שֶׁחָשַׁב עַל בְּשָׂרוֹ לְאָכְלוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְאָכַל מֵאֵלּוּ, פָּטוּר:

וְטָמֵא. אִם אָכַל מֵאַחַת מֵאֵלֶּה בְּטֻמְאַת הַגּוּף מִזֶּבַח כָּשֵׁר, אֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם אוֹכֵל קָדָשִׁים בְּטֻמְאַת הַגּוּף:

משנה ה

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמֻּקְדָּשִׁין. כָּל הֵיכָא דְּנָקַט הַאי לִישָׁנָא מַיְרֵי בִּנְקֵבוֹת:

לֶאֱכֹל שָׁלִיל. שֶׁבְּמֵעֶיהָ:

אוֹ שִׁלְיָא. הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הַוָּלָד. אֵין מַחֲשָׁבָה זוֹ פּוֹסֶלֶת אֶת הַזֶּבַח. דִּשְׁלִיל וְשִׁלְיָא לָאו גוּפָא דְזִבְחָא הוּא:

לֹא פִגֵּל. הָכִי קָאָמַר, הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמֻּקְדָּשִׁין לֶאֱכֹל שְׁלִיל אוֹ שִׁלְיָא חוּץ לִמְקוֹמוֹ, לֹא פָסַל. וְאִם חָשַׁב לֶאֱכֹל מֵהֶן חוּץ לִזְמַנּוֹ, לֹא פִגֵּל:

חֲלֵב הַמֻּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִין אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל. אִם פִּגֵּל בַּזֶּבַח וְאָכַל מֵחָלָב שֶׁבְּדַדֶּיהָ, לֹא מְחֻיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל, דְּלָאו גּוּפָא דְזִבְחָא הוּא:

משנה ו

לְהַנִּיחַ אֶת דָּמוֹ אוֹ אֶת אֵמוּרָיו לְמָחָר. לֹא שֶׁיַּקְטִירֵם לְמָחָר, דְּהַאי מַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ הִיא וּפִגּוּל גָּמוּר הָוֵי. אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיַּנִּיחַ הַכֹּל לְמָחָר וְלֹא יַקְטִירֵם:

רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. הוֹאִיל וּמִפְסַל בְּהוֹצָאָה וּבְהִנּוּחַ, מִפְסַל נַמִּי בְּמַחֲשֶׁבֶת הוֹצָאָה וְהִנּוּחַ. וּכְשֵׁם שֶׁאִם הִנִּיחָן לְמָחָר פָּסוּל, דְּדָם נִפְסָל בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה, כָּךְ אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶן לְהַנִּיחָם לְמָחָר, פָּסַל:

וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. הוֹאִיל וְלֹא חָשַׁב לֹא לְהַקְטִיר וְלֹא לִזְרֹק וְלֹא לֶאֱכֹל חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְכֵן לֹא חָשַׁב לֹא לְהַקְטִיר וְלֹא לִזְרֹק וְלֹא לֶאֱכֹל חוּץ לִמְקוֹמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב לְהַנִּיחַ לְמָחָר אוֹ לְהוֹצִיא חוּץ לִמְקוֹמוֹ, לֹא פָסַל. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְהָא דְּלֹא פָסַל רַבִּי יְהוּדָה בִּמְחַשֵּׁב בַּדָּמִים הַנִּתָּנִין לְמַטָּה לָתֵת אוֹתָם לְמַעְלָה הוֹאִיל וְאִם עָשָׂה כֵן פָּסַל, מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁהַחוֹשֵׁב לִזְרֹק הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִמְקוֹמוֹ כְּאִלּוּ חָשַׁב לְזָרְקוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב לִזְרֹק חוּץ לָעֲזָרָה:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה