ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמֻּקְדָּשִׁין. כָּל הֵיכָא דְּנָקַט הַאי לִישָׁנָא מַיְרֵי בִּנְקֵבוֹת:
לֶאֱכֹל שָׁלִיל. שֶׁבְּמֵעֶיהָ:
אוֹ שִׁלְיָא. הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הַוָּלָד. אֵין מַחֲשָׁבָה זוֹ פּוֹסֶלֶת אֶת הַזֶּבַח. דִּשְׁלִיל וְשִׁלְיָא לָאו גוּפָא דְזִבְחָא הוּא:
לֹא פִגֵּל. הָכִי קָאָמַר, הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמֻּקְדָּשִׁין לֶאֱכֹל שְׁלִיל אוֹ שִׁלְיָא חוּץ לִמְקוֹמוֹ, לֹא פָסַל. וְאִם חָשַׁב לֶאֱכֹל מֵהֶן חוּץ לִזְמַנּוֹ, לֹא פִגֵּל:
חֲלֵב הַמֻּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִין אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל. אִם פִּגֵּל בַּזֶּבַח וְאָכַל מֵחָלָב שֶׁבְּדַדֶּיהָ, לֹא מְחֻיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל, דְּלָאו גּוּפָא דְזִבְחָא הוּא: