ברטנורא על משנה הוריות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה. אִם מֵת לוֹ מֵת שֶׁחַיָּב לִקְרֹעַ עָלָיו, קוֹרֵעַ מִלְּמַטָּה בִּכְנַף בִּגְדוֹ הַסָּמוּךְ לְרַגְלָיו. וְהַאי דִכְתִיב וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם, שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵם כִּשְׁאָר כָּל אָדָם:
מִלְּמַעְלָה. כְּנֶגֶד הֶחָזֶה סָמוּךְ לַכָּתֵף, כִּשְׁאָר הָעָם:
אוֹנֵן. מִי שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעָה קְרוֹבִים שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, יוֹם הַמִּיתָה כֻּלּוֹ בֵּין נִקְבַּר הַמֵּת בֵּין לֹא נִקְבַּר, הוּא אוֹנֵן דְּאוֹרַיְתָא, וּמִיּוֹם הַמִּיתָה וְאֵילָךְ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת הוּא אוֹנֵן דְּרַבָּנָן, וְיוֹם הַקְּבוּרָה הוּא אוֹנֵן דְּרַבָּנָן כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם אֲפִלּוּ לְאַחַר קְבוּרָה, וּמִשֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל מִיתָה כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא אוֹנֵן דְּרַבָּנָן:
כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל. מִן הַקָּדָשִׁים. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁמֵּתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא אָמַר וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הֲיִיטַב בְּעֵינֵי ה' [וַיִּקְרָא י], עַל הָאֲכִילָה הָיָה מַקְפִּיד, לֹא עַל הַהַקְרָבָה. וְדַוְקָא אַהֲרֹן שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, אֲבָל בָּנָיו שֶׁהָיוּ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים הָיוּ אֲסוּרִים אוֹתוֹ הַיּוֹם בֵּין לְהַקְרִיב בֵּין לֶאֱכֹל: