אור ברסלב

ברטנורא על משנה הוריות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ג

פרק ב

משנה א

כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ. וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא קָרְבָּנוֹ עַד שֶׁעָבַר מִכְּהֻנָּתוֹ:

כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַר. וַאֲפִלּוּ עָבַר לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ מִמְּשִׁיחוּתוֹ, אָמְרִינַן לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין דְּמֵבִיא פָּר. וְלֹא נָקַט לֵיהּ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי דְנָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר כְּשֶׁחָטָא קֹדֶם שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ, תָּנֵי נַמִּי בְּכֹהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר.

וְנָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר. דִּכְתִיב (ויקרא ד) עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת כְּמוֹ שֶׁהָיָה חַיָּב בְּשָׁעָה שֶׁחָטָא:

משנה ב

כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְכוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד, בִּקְדֻשָּׁתוֹ הוּא עוֹמֵד. שֶׁאֵין בֵּין כֹּהֵן הָעוֹבֵד לְכֹהֵן שֶׁעָבַר, אֶלָּא עֲבוֹדָה וּפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁמַּקְרִיב בְּכָל יוֹם כְּדִלְקַמָּן. אֲבָל נָשִׂיא כֵּיוָן שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ הֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט:

משנה ג

הֲרֵי אֵלּוּ כְהֶדְיוֹט. שֶׁנֶּאֱמַר בַּנָּשִׂיא (שם) אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא, שֶׁחָטָא כְּשֶׁהוּא נָשִׂיא. וְכֵן בַּכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר וְאִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא (שם), שֶׁחָטָא כְּשֶׁהוּא מָשִׁיחַ:

משנה ד

הַמְרֻבֶּה בִבְגָדִים. לְאַחַר שֶׁנִּגְנְזָה צְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה בִּלְבִישַׁת שְׁמֹנָה בְּגָדִים, כְּדִכְתִיב (שם כא) וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים:

אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. שֶׁאֵין מְרֻבֶּה בִּבְגָדִים מֵבִיא פָּר עַל שִׁגְגָתוֹ, דְּכֹהֵן הַמָּשִׁיחַ כְּתִיב:

בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין עֲבוֹדַת אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּשֵׁרָה אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל בִּלְבַד, וְכֹהֵן הַמְשַׁמֵּשׁ וְכֹהֵן שֶׁעָבַר שָׁוִין בָּהּ:

וְלֹא פוֹרְעִין וְלֹא פוֹרְמִין. כְּדִכְתִיב בְּכֹהֵן גָּדוֹל (שם) אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם:

וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ. אִם מֵת אֶחָד מֵהֶם, חוֹזֵר הָרוֹצֵחַ מֵעִיר מִקְלָטוֹ, כְּדִכְתִיב (במדבר לה) עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל:

משנה ה

כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה. אִם מֵת לוֹ מֵת שֶׁחַיָּב לִקְרֹעַ עָלָיו, קוֹרֵעַ מִלְּמַטָּה בִּכְנַף בִּגְדוֹ הַסָּמוּךְ לְרַגְלָיו. וְהַאי דִכְתִיב וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם, שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵם כִּשְׁאָר כָּל אָדָם:

מִלְּמַעְלָה. כְּנֶגֶד הֶחָזֶה סָמוּךְ לַכָּתֵף, כִּשְׁאָר הָעָם:

אוֹנֵן. מִי שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעָה קְרוֹבִים שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, יוֹם הַמִּיתָה כֻּלּוֹ בֵּין נִקְבַּר הַמֵּת בֵּין לֹא נִקְבַּר, הוּא אוֹנֵן דְּאוֹרַיְתָא, וּמִיּוֹם הַמִּיתָה וְאֵילָךְ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת הוּא אוֹנֵן דְּרַבָּנָן, וְיוֹם הַקְּבוּרָה הוּא אוֹנֵן דְּרַבָּנָן כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם אֲפִלּוּ לְאַחַר קְבוּרָה, וּמִשֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל מִיתָה כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא אוֹנֵן דְּרַבָּנָן:

כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל. מִן הַקָּדָשִׁים. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁמֵּתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא אָמַר וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הֲיִיטַב בְּעֵינֵי ה'‏ [וַיִּקְרָא י], עַל הָאֲכִילָה הָיָה מַקְפִּיד, לֹא עַל הַהַקְרָבָה. וְדַוְקָא אַהֲרֹן שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, אֲבָל בָּנָיו שֶׁהָיוּ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים הָיוּ אֲסוּרִים אוֹתוֹ הַיּוֹם בֵּין לְהַקְרִיב בֵּין לֶאֱכֹל:

משנה ו

הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ הוּא קוֹדֵם. דְּאָמַר קְרָא (במדבר כח) מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד. מִכְּדֵי כְתִיב עֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד לָמָּה לִי, אֶלָּא אָמַר רַחֲמָנָא, הַאי מִשּׁוּם דְּתָדִיר, קָדֵים בְּרֵישָׁא:

וְכָל הַמְקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ'. דְּהָכִי אַשְׁכְּחָן בַּכֹּהֵן, דִּכְתִיב בֵּיהּ וְקִדַּשְׁתּוֹ, וְאָמְרִינַן לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן וְלִטֹּל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן:

פַּר מָשִׁיחַ קוֹדֵם. הוֹאִיל וּמָשִׁיחַ מְכַפֵּר וְעֵדָה מִתְכַּפֶּרֶת, בְּדִין הוּא שֶׁיַּקְדִּים מְכַפֵּר לַמִּתְכַּפֵּר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא טז) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל:

משנה ז

הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה. שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה, שֶׁהָאִישׁ חַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ חַיֶּבֶת בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא:

וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ בִּכְסוּת. שֶׁבֹּשְׁתָּהּ מְרֻבָּה מִבֹּשְׁתּוֹ שֶׁל אִישׁ:

לְקַלְקָלָה. לְבִיאָה. וּלְמִשְׁכַּב זָכוּר:

הָאִישׁ קוֹדֵם. שֶׁזּוֹ דַּרְכָּהּ בְּכָךְ וְזֶה אֵין דַּרְכּוֹ בְּכָךְ:

משנה ח

לֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב (דברים י) בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל ה'‏ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

יִשְׂרָאֵל קוֹדֵם לְמַמְזֵר. הַאי מְיֻחָס וְהַאי לָאו מְיֻחָס:

מַמְזֵר קוֹדֵם לְנָתִין. זֶה בָּא מִטִּפָּה כְּשֵׁרָה וְזֶה בָּא מִטִּפָּה פְּסוּלָה:

נָתִין קוֹדֵם לְגֵר. זֶה גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדֻשָּׁה וְזֶה לֹא גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדֻשָּׁה:

גֵּר קוֹדֵם לְעֶבֶד. זֶה לֹא הָיָה בִּכְלַל אָרוּר וְזֶה הָיָה בִּכְלַל אָרוּר:

מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ. דִּכְתִיב (משלי ג) יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, יְקָרָה הִיא מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים:

סוף הספר

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה הוריות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה