ברטנורא על משנה הוריות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
הַמְרֻבֶּה בִבְגָדִים. לְאַחַר שֶׁנִּגְנְזָה צְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה בִּלְבִישַׁת שְׁמֹנָה בְּגָדִים, כְּדִכְתִיב (שם כא) וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים:
אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. שֶׁאֵין מְרֻבֶּה בִּבְגָדִים מֵבִיא פָּר עַל שִׁגְגָתוֹ, דְּכֹהֵן הַמָּשִׁיחַ כְּתִיב:
בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין עֲבוֹדַת אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּשֵׁרָה אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל בִּלְבַד, וְכֹהֵן הַמְשַׁמֵּשׁ וְכֹהֵן שֶׁעָבַר שָׁוִין בָּהּ:
וְלֹא פוֹרְעִין וְלֹא פוֹרְמִין. כְּדִכְתִיב בְּכֹהֵן גָּדוֹל (שם) אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם:
וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ. אִם מֵת אֶחָד מֵהֶם, חוֹזֵר הָרוֹצֵחַ מֵעִיר מִקְלָטוֹ, כְּדִכְתִיב (במדבר לה) עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: