ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. פָּרָשַׁת צִיצִית אוֹמְרִים אוֹתָהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לַיְלָה זְמַן צִיצִית, דִּכְתִיב וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ, פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה, אוֹמְרִים אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁבָּהּ:
כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה. הָיִיתִי נִרְאֶה זָקֵן. וְלֹא זָקֵן מַמָּשׁ אֶלָּא שֶׁהִלְבִּינוּ שַׂעֲרוֹתָיו יוֹם שֶׁמִּנּוּ אוֹתוֹ נָשִׂיא כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה זָקֵן וְרָאוּי לִנְשִׂיאוּת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם דָּרַשׁ בֶּן זוֹמָא מִקְרָא זֶה:
וְלֹא זָכִיתִי. לֹא נִצַּחְתִּי לַחֲכָמִים. וְדוֹמֶה לוֹ בַּשַּׁ"ס בְּפֶרֶק בְּנוֹת כּוּתִים (נדה לח:) בְּהָא זָכִנְהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבָּנָן, כְּלוֹמַר נִצְּחָם: