פתיחה · הרה"ק רבי קלונימוס קלמן בעל "מאור ושמש" זי"ע
אָמְנָם זֹאת הָעֵצָה לְהַבָּא לָשׁוּב אֶל ה', לֹא טוֹב הֱיוֹתוֹ מְגַלֶּה מוּמָיו לִבְנֵי אָדָם, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶך ְ ע"ה (תהלים ל"ב) "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". אָכֵן אוּלַי אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא יְפָרְטֵם בִּשְׂפָתָיו, רַק יִצְפְּנֵם בִּלְבָבוֹ, יִשְׁכַּח וּמַסִּיחַ מִדַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱוָה, וְיָסוּרוּ מִנֶּגֶד עֵינָיו. לְזֹאת הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה, שֶׁבְּעֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לְבַדּוֹ בְּלִי חֶבְרַת הָאָדָם, בְּבֵיתוֹ אוֹ בַּחוּץ, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' וְיִתּוֹךְ כַּמַּיִם לִבּוֹ, וְלִפְרֹט חֲטָאָיו וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם, וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ פִּתְחֵי הַתְּשׁוּבָה, וְיוֹרֵהוּ נֹעַם דְּרָכֶיהָ. גַּם בְּשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּלֵּילוֹת זֹאת תִּהְיֶה שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין בּוֹרְאוֹ מִמְּקוֹר לְבָבוֹ. וְאִם כֹּה יַעֲשֶׂה יָמִים עַל יָמִים, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר יִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ לַעֲסֹק עֲסָקָיו, אָז יִבְטַח כִּי יִפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. (מאור ושמש, הפטרת ש"ת)