פתיחה · הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע
וְלָכֵן אֵין לְשׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל וּכְלָל וְלֹא יֹאמַר חַס וְחָלִילָה אֲנִי נִפְסָק מִקְּדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא מַחְשָׁבָה זָרָה וְכַדּוֹמֶה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁתַּעֲלֶה תְּפִלָּתוֹ לוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לֹא יְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בכ"ז כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח וְהַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וְאוֹמֵר יִתְבָּרַךְ וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וּכְדַאי, וְגַם הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁהוּא בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד וְנִסְתָּמִין דְּבָרָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כָּרָאוּי לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן יָדַע בֶּאֱמֶת שֶׁגַּם הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת שֶׁחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כָּרָאוּי אַךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, זֶה גַּם כֵּן רוֹאֶה יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְחָשׁוּב לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְגַם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּצְעַק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל כָּךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁאֵין יָכוֹל לְדַבֵּר כָּרָאוּי, וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים שֶׁיַּחְמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּבּוּר כָּרָאוּי וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כַּדָּת וְכָרָאוּי וְכַנָּכוֹן, וּבְוַדַּאי יַעַזְרֵהוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. (זרע קודש, פר' וארא)