פתיחה
תפלה עומדת ברומו של עולם
יַעְנְקָ'לֶה בַּעַל הַיִּסּוּרִים
יַעְנְקָ'לֶה לְמוּד יִסּוּרִים הָיָה, וְהָעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה הָיְתָה עֲנִיּוּתוֹ הַנּוֹרָאָה, מִשְׁפַּחְתּוֹ מְרֻבַּת יְלָדִים וּבְכִיסוֹ אֵין כֶּסֶף לְהַאֲכִילָם וּלְסַפֵּק לָהֶם צָרְכֵיהֶם. יוֹם אֶחָד פְּגָשׁוֹ יְדִידוֹ הָאָהוּב בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר לֹא מְעַט נִסָּה לַעֲזֹר לְיַעְנְקָ'לֶה בְּצָרָתוֹ, וּבְפָנִים צוֹהֲלוֹת פּוֹנֶה לִידִידוֹ יַעְנְקָ'לֶה: בֹּא וְאִיעָצְךָ עֵצָה נִפְלָאָה בָּהּ תֵּצֵא מִצָּרָתְךָ, הִגִּיעַ לְעִירֵנוּ אֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, שְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו כְּפוֹעֵל יְשׁוּעוֹת, וּכְכָל אֲשֶׁר יִגְזֹר- מִיָּד הַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ, הַצַּדִּיק הִגִּיעַ לְעִירֵנוּ וְיִשְׁהֶה בָּהּ לִזְמַן קָצָר, קוּם הִזְדָּרֵז וּתְפֹס "תּוֹר" לְהִתְקַבֵּל אֵלָיו.
הִזְדָּרֵז יַעְנְקָלֶ'ה וְרָץ לַגַּבַּאי וְהִזְמִין תּוֹר אֵצֶל הַצַּדִּיק. מוֹעֵד הַתּוֹר הָיָה לְעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּשָׁעָה 12:00 בַּצָּהֳרַיִם, בְּכָל אוֹתָם הַיָּמִים הָיָה יַעְנְקָלֶ'ה מָלֵא תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן הִנֵּה וּכְבָר תִּפָּתֵר אֶצְלוֹ מְצוּקַת עָנְיוֹ, שֶׁכֵּן הִסְפִּיק בֵּינְתַיִם לִשְׁמֹעַ עוֹד הַרְבֵּה מִנִּפְלְאוֹת הָרַבִּי וְכִי כָּל דְּבָרָיו כְּדִבְרֵי הָאוּרִים.
בְּמֶתַח, בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת וּבְבִטָּחוֹן הִמְתִּין יַעְנְקָלֶ'ה כָּל אוֹתָם הַיָּמִים לְתוֹרוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְהַתּוֹר הִגִּיעַ... יוֹשֵׁב לוֹ יַעְנְקָלֶ'ה מוּל הַצַּדִּיק בְּאֵימָה וּמֵשִׂיחַ אֶת צַעֲרוֹ לְפָנָיו, הַצַּדִּיק מַאֲזִין לוֹ בְּקֶשֶׁב רַב, וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁל הַצַּדִּיק עַל יַעְנְקָלֶ'ה מִתְבַּטֵּאת הֵיטֵב בְּפָנָיו, וְיַעְנְקָלֶה כְּשֶׁרוֹאֶה זֹאת מְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר עוֹד וָעוֹד אֶת רַחֲמֵי הַצַּדִּיק עָלָיו, וּבְלִבּוֹ מָלֵא הוּא תִּקְוָה, הִנֵּה, וּכְבָר הַצַּדִּיק גּוֹזֵר אוֹמֵר, וְזֶהוּ, גָּמַרְתִּי מִסִּפּוּר עָנְיִי הַנּוֹרָא זֶה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים.
מְסַיֵּם יַעְנְקָלֶ'ה אֶת דְּבָרָיו, וְהַצַּדִּיק סוֹגֵר עֵינָיו מְקַמֵּט מִצְחוֹ וּכְאִלּוּ עוֹלֶה הוּא לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים...
יַעְנְקָלֶ'ה יוֹשֵׁב מוּל הַצַּדִּיק שָׂם לֵב עַל כָּל תְּנוּעוֹתָיו, וּבְלִבּוֹ תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן לְלֹא סָפֵק, זֶהוּ, הָרַב בִּרְאִיָּתוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה תֵּכֶף וְיוֹרִיד לוֹ יְשׁוּעָה בַּגְּזֵרָה שֶׁיִּגְזֹר... אוֹ בְּהַזְכָּרָת שֵׁם קָדוֹשׁ... אוֹ בְּאֵיזֶה סְגֻלָּה נִפְלָאָה -שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה כְּבָר יִוָּשַׁע.
לְאַחַר דַּקּוֹת שֶׁל מֶתַח שֶׁנִּרְאוּ כִּזְמַן רַב, פּוֹקֵחַ הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו, וּבְמַבַּט רַחֲמִים מִצַּד אֶחָד, וּבְטוֹן הֶחְלֵטִי מִצַּד שֵׁנִי, אוֹמֵר לְיַעְנְקָלֶה, שְׁמַע: מָצָאתִי פִּתְרוֹן לִבְעָיָתְךָ... שְׁמַע הֵיטֵב... יַעְנְקָלֶ'ה "כֻּלּוֹ אֹזֶן" לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי הַצַּדִּיק וּבִתְחוּשָׁה, לֹא טָעִיתִי, זֶהוּ יָצָאתִי מִצָּרָתִי...
וְאָז פּוֹתֵחַ הַצַּדִּיק אֶת פִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹמֵר: עֲצָתִי לְךָ הִיא, בְּכָל יוֹם תִּתְפַּנֶּה מִכָּל עֲסָקֶיךָ, תִּשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא מָקוֹם מְבוֹדָד, וְתָשִׂיחַ צַעַרְךָ לִפְנֵי קוֹנְךָ בְּלֵב נִשְׁבָּר, וּבְכָךְ תִּוָּשַׁע...! סִיֵּם הַצַּדִּיק דְּבָרָיו.
יַעְנְקָלֶ'ה יוֹצֵא מִבֵּית הַצַּדִּיק, מְאֻכְזָב, שָׁבוּר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיָה מִקֹּדֶם, וּבְיֵאוּשׁ חוֹזֵר לְבֵיתוֹ הֶעָנִי לְלֹא תִּקְוָה, בְּדַרְכּוֹ פּוֹגְשׁוֹ מֹשֶׁה יְדִידוֹ אֲהוּבוֹ, וְשׁוֹאֲלוֹ, נוּ, יַעְנְקָלֶ'ה מַה יָּצָא מֵהַפְּגִישָׁה עִם הַצַּדִּיק?
מְשִׁיבוֹ יַעְנְקָלֶ'ה בְּשָׂפָה רָפָה: לֹא יָצָא כְּלוּם...! שְׁאָלוֹ מֹשֶׁה: מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת לֹא יָצָא כְּלוּם, הַצַּדִּיק לֹא קִבֵּל אוֹתְךָ? לֹא, מְשִׁיבוֹ יַעְנְקָלֶ'ה, קִבְּלַנִי הִצְדִּיק, וְגַם קִבְּלַנִי בִּמְאוֹר פָּנִים, הִשְׁתַּתֵּף אָמְנָם בְּצָרָתִי, אוּלָם לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לַעֲזֹר לִי, וְשׁוּב שׁוֹאֲלוֹ מֹשֶׁה? וּמַה כֵּן אָמַר לְךָ הַצַּדִּיק בְּשִׂיחָתְךָ עִמּוֹ? מֵשִׁיב יַעְנְקָלֶ'ה, אָה, מָה אָמַר לִי, אָמַר לִי לְהִתְפַּלֵּל... וְכִי לָזֶה צִפִּיתִי שֶׁיֹּאמַר לִי לְהִתְפַּלֵּל, בִּשְׁבִיל זֶה הָיִיתִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לַצַּדִּיק, וְכִי אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל...?
בָּאִים חֲכָמֵינוּ זַ"ל ( ברכות ו' ע"ב) וְאוֹמְרִים לְאֶחָד כָּזֶה כְּמוֹ יַעְנְקָלֶ'ה, דַּע לְךָ, שֶׁהַצַּדִּיק נָתַן לְךָ אֶת הָעֵצָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעֵצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עֵצָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁרָצִיתָ לִשְׁמֹעַ, שֶׁכֵּן תְּפִלָּה עוֹמֶדֶת הִיא בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, זוֹ הָעֵצָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר שֶׁמְּרוֹמֶמֶת הָאָדָם לַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר וְאֵין כָּמוֹהָ מוֹעִילָה לָאָדָם, אֶלָּא שֶׁבְּנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ וְלֹא מַכִּירִים בְּעֶרְכָּהּ.
פתיחה מספר תפארת למשה
הַמְּסִלַּת יְשָׁרִים (פרק יט) כָּתַב דְּקֹדֶם הַתְּפִלָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בְּג' דְּבָרִים. א: "שֶׁהוּא עוֹמֵד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֵינוֹ שֶׁל אָדָם רוֹאֵהוּ". ב: "צָרִיךְ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן עַל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וְעַל כָּל מִינֵי שְׁלֵמוּת שֶׁתּוּכַל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ לְדַמּוֹת וּלְהָבִין". ג: "עוֹד צָרִיךְ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן עַל שִׁפְלוּת הָאָדָם וּפְחִיתוּתוֹ לְפִי חָמְרִיּוּתוֹ וְגַסּוּתוֹ".
הִנֵּה הַמְּסִלַּת יְשָׁרִים קִצֵּר בִּדְבָרָיו הַרְבֵּה, אָכֵן יִתְבָּרֵר הָעִנְיָן הֵיטֵב עַל פִּי מַה שֶׁאָמַר הרה"ק ר' מְנַחֵם נַחוּם דּוּבֶּער זַצַ"ל (בֶּן הרה"ק ר' שָׁלוֹם יוֹסֵף זַצַ"ל בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל הרה"ק מֵרוּזִ'ין זַצַ"ל) (נר ישראל ח"ג) שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בְּד' פְּסוּקִים הַמַּתְחִילִין בְּ"מָה". א: (תהלים ח, ב) "מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". ב: (תהלים ח, ה) "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ". ג: (דברים י, יב) "מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה". ד: (תהלים לא, כ) "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ".
וְהִסְבִּיר עַל פִּי מָשָׁל לְמֶלֶךְ גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד שֶׁהָלַךְ פַּעַם לָצוּד חַיּוֹת בַּיַּעַר וּלְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת רָצָה לְעַשֵּׁן סִיגַרְיָה וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ קֻפְסָא מֻזְהֶבֶת וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה סִיגַרְיָה לְעַשֵּׁן, אֲבָל לֹא הָיָה בְּיָדוֹ גַּפְרוּרִים אוֹ שְׁאָר אֵשׁ, שָׁאַל מֵעֲבָדָיו אִם יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ גַּפְרוּרִים וְלֹא הָיָה לְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם, בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּלְכוּ לִמְצֹא אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּפְרוּרִים וִיבִיאוּהוּ אֶצְלוֹ וְהוּא יְשַׁלֵּם לוֹ עֲבוּר גַּפְרוּר אֶחָד מֵאוֹצְרוֹתָיו כָּל טוּב אֲבָנִים יְקָרוֹת, הָלְכוּ וּמָצְאוּ אִישׁ בֶּן כְּפָר שֶׁהָלַךְ עִם בִּגְדֵי עֲבוֹדָה מְלֻכְלָכִים מֵהָרֶפֶת שֶׁל בְּהֵמוֹת וּבְכִיסוֹ גַּפְרוּרִים, בִּקְּשׁוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהֶם לַמֶּלֶךְ כְּדֵי לִתֵּן גַּפְרוּר אֶחָד לַמֶּלֶךְ, אֲבָל עָנָה לָהֶם הַבֶּן כְּפָר "שִׁיטָתִי הִיא שֶׁאֲנִי רַק לוֹקֵחַ וְאֵינִי נוֹתֵן".
אָמְרוּ לוֹ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא הַמְבַקֵּשׁ הַגַּפְרוּר, הֲלֹא הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ! עָנָה לָהֶם הַבֶּן כְּפָר, וְכִי מִי הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁאֶתֵּן לוֹ גַּפְרוּר? הִתְחִילוּ שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ לְהַסְבִּיר לוֹ מִי הוּא הַמֶּלֶךְ, וְאָמְרוּ, "תֵּדַע שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁלָּנוּ הוּא מוֹלֵךְ עַל הַרְבֵּה מְדִינוֹת וְאֶחָד מֵהַמְּדִינוֹת שֶׁהוּא מוֹלֵךְ עֲלֵיהֶם הוּא מְדִינָה זוֹ שֶׁאַתָּה גָּר בּוֹ, וְהַיְנוּ שֶׁהַכְּפָר שֶׁאַתָּה גָּר שָׁם וְכָל הַבָּתִּים וְהַבְּהֵמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ הֵם כֻּלָּם תַּחַת יָדוֹ, וְאִם הוּא רוֹצֶה הֲרֵי יָכוֹל הוּא לִקַּח הַכֹּל מִיָּדְךָ, וְגַם הַאִם יָדוּעַ לְךָ הָעֲשִׁירוּת שֶׁיֵּשׁ לַמֶּלֶךְ"? עָנָה לָהֶם הַבֶּן כְּפָר, "הֲרֵי אֲנִי גַּם כֵּן עָשִׁיר, יֵשׁ לִי מֵאָה בְּהֵמוֹת, חֲמִשִּׁים חֲמוֹרִים, אֶלֶף תַּרְנְגוֹלִים וְכוּ'".
הִסְבִּירוּ לוֹ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לַמֶּלֶךְ אֶלֶף אַרְמוֹנוֹת וּבְכָל אַרְמוֹן יֵשׁ אַלְפֵי חֲדָרִים וּבְכָל חֶדֶר יֵשׁ שָׁם תְּמוּנוֹת יְקָרוֹת שֶׁיְּקַר הָעֵרֶךְ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶן שָׁוֶה יוֹתֵר מִכָּל הַכְּפָר הַזֶּה, וְכָל זֶה אֵינוֹ בִּכְלַל אוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּכָל חֶדֶר וְחֶדֶר וְכוּ' וְכוּ'.
וּלְאַחַר שֶׁמַּסְבִּירִים לוֹ מַהוּ גֹּדֶל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְחָזְקוֹ, מַסְבִּירִים לוֹ עֵרֶךְ שִׁפְלוּת עַצְמוֹ, שֶׁהִנְּךָ בֶּן כְּפָר וְאֵיךְ רָחוֹק אַתָּה אֲפִלּוּ מִלְּהָבִין עֶרְכָּן שֶׁל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי חוּץ מִבְּהֵמוֹת וְתַרְנְגוֹלִים אֵין לְךָ מֻשָּׂג, וְגַם אֵיךְ אַתָּה עוֹמֵד בְּהַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלְּךָ הַמְלֻכְלָכִים מֵהָרֶפֶת שֶׁל הַבְּהֵמוֹת, הֲרֵי תֵּבוֹשׁ אֲפִלּוּ מִלַּעֲמֹד לִפְנֵי הַשָּׂרִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְכָאן הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ קוֹרֵא לְךָ אֶצְלוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתֵּן לוֹ גַּפְרוּר אֶחָד.
וְכָךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה מַסְבִּירִים לוֹ גֹּדֶל הַמֶּלֶךְ וְקֹטֶן עֵרֶךְ עַצְמוֹ. וְהוֹסִיפוּ לְהַבְהִיר לוֹ שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתֵּן לוֹ כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁלְּךָ, וְגַם אֵינוֹ אֲפִלּוּ מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּתֵּן לוֹ כָּל הַקֻּפְסָא שֶׁל הַגַּפְרוּרִים, רַק הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ רַק גַּפְרוּר אֶחָד.
וְגַם הִסְבִּירוּ לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ הַגַּפְרוּר שֶׁהַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶת זֶה בְּחִנָּם, רַק הַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לְשַׁלֵּם לְךָ עֲבוּר זֶה בְּשַׂקִּים שְׁלֵמִים שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁכָּל אֶבֶן מֵהֶם שָׁוֶה אֶלֶף אֲלָפִים פְּעָמִים יוֹתֵר מִכָּל הָרְכוּשׁ שֶׁלְּךָ.
וְאַחַר שֶׁמַּסְבִּירִים לוֹ כָּל זֶה עוֹנֶה הַבֶּן כְּפָר הָעוֹמֵד עִם בְּגָדָיו הַמְלֻכְלָכִים הַמַּסְרִיחִים מִבְּהֵמוֹת בְּחֻצְפָּה וּבְעַזּוּת, "לֹא! אֲנִי לֹא אֶתֵּן"!
הַמִּתְבּוֹנֵן בְּהַמָּשָׁל רוֹאֶה שֶׁהַבֶּן כְּפָר פָּשׁוּט שׁוֹטֶה, הֲרֵי אֵיפֹה הָיָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת כָּזוֹ בִּכְלָל לִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ, וְעוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ קוֹרֵא לוֹ וּמַזְמִינוֹ אֶצְלוֹ, וְאֵיפֹה יֵשׁ הִזְדַּמְּנוּת שֶׁהַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ מֵאָדָם דָּבָר, וְגַם מַהוּ כְּבָר מְבַקֵּשׁ? גַּפְרוּר אֶחָד! וּמָה רוֹצֶה לְשַׁלֵּם עֲבוּר הַגַּפְרוּר הָאֶחָד? קָשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁנִּמְצָא אָדָם כָּזֶה שֶׁיְּאַבֵּד הִזְדַּמְּנוּת כָּזוֹ.
אֲבָל עַכְשָׁו בּוֹאוּ וְנַחְשֹׁב וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן לְהַסְבִּיר הַנִּמְשָׁל. אָדָם הַהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל הֲרֵי מִיהוּ הָרוֹצֶה אֶת עֲבוֹדָתוֹ, הֲרֵי לֹא מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם רַק מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְלֹא שַׁיָּךְ אֲפִלּוּ לְבֶן אָדָם לְסַפֵּר זֶה, וְזֶה: "מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". וּמִמִּי שׁוֹאֵל מֶלֶךְ זוֹ לְשָׁרְתוֹ, מֵאָדָם הַבָּזוּי הַדּוֹמֶה לְבֶן הַכְּפָר הָעוֹמֵד בִּבְגָדִים מְלֻכְלָכִים, שֶׁעוֹמֵד כָּל הַיּוֹם שָׁקוּעַ בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הַדּוֹמִים לְרֶפֶת שֶׁל בְּהֵמוֹת, וְזֶה: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ". וּמַה כְּבָר מְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַזֶּה, רַק גַּפְרוּר קָטָן שֶׁל אֵשׁ, עֲבוֹדָה עִם קְצָת חֲמִימוּת, וְהַיְנוּ: "מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה". וּמָה רוֹצֶה מֶלֶךְ זֶה לְשַׁלֵּם עֲבוּר אֵשׁ זוֹ, הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהַסְבִּיר בְּפִיו גֹּדֶל הַשָּׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ: "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ".
וְלֹא רַק זֶה אֶלָּא דְּהַנִּמְשָׁל עֲדַיִן אֵינוֹ דּוֹמֶה לְגַמְרֵי לְהַמָּשָׁל, כִּי בְּהַנִּמְשָׁל דְּהַיְנוּ אֶצְלֵנוּ גַּם הַקֻּפְסָא שֶׁל הַגַּפְרוּרִים אֵינוֹ שֶׁלָּנוּ, רַק שַׁיָּךְ לַמֶּלֶךְ, כִּי מִי נוֹתֵן לָנוּ חַיִּים אִם לֹא הוּא וַהֲרֵי גַּם זֶה כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ הוּא, וְאִם כֵּן הַאִם לֹא כְּדַאי לְהִתְפַּנּוֹת מִכָּל עֲסָקִים שֶׁלָּנוּ וְלִתֵּן לְמַלְכֵּנוּ גַּפְרוּר אֶחָד שֶׁל אֵשׁ, וְעוֹד אֵיפֹה נִמְצָא דֻּגְמָא כָּזוֹ שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ יְבַקֵּשׁ מִבְּנֵי מְדִינָתוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם בְּבַקָּשָׁה שֶׁתְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי, חַיִּים, נַחַת, בְּרִיאוּת, פַּרְנָסָה, וְכוּ', וְלֹא רַק שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִתֵּן לָכֶם כָּל זֶה רַק עֲבוּר עֶצֶם הַדָּבָר שֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים אֶלָּא עוֹד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּם שָׂכָר עֲבוּר זֶה, הַאִם אֵין כְּדַאי לִקְפֹּץ עַל הִזְדַּמְּנוּת כָּזוֹ, וְזֶה מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל מֵאִתָּנוּ.
וְאַחַר הִתְבּוֹנְנוּת זוֹ מַה יֻמְתְּקוּ וְיוּבְנוּ דִּבְרֵי הַמְּסִלַּת יְשָׁרִים (פרק יט) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְעַל הַפָּסוּק שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שוחר טוב ק') אָמַר רַבִּי אַיְבוּ כְּשֶׁתִּהְיֶה עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל יְהֵא לִבְּךָ שָׂמֵחַ עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל לֵאלֹקִים שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בּוֹ, כִּי זֹאת הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם עָלֵז (שָׂמֵחַ) עַל שֶׁהוּא זוֹכֶה לַעֲבֹד לִפְנֵי אָדוֹן יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ.
וְעוֹד שָׁם (מִקֹּדֶם) : וְהִנֵּה עִנְיַן הָאַהֲבָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם חוֹשֵׁק וּמִתְאַוֶּה מַמָּשׁ אֶל קִרְבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְרוֹדֵף אַחַר קְדֻשָּׁתוֹ כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף אִישׁ אַחַר דָּבָר הַנֶּחְמָד מִמֶּנּוּ חֶמְדָּה עַזָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַזְכָּרָת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְדִבּוּר בִּתְהִלּוֹתָיו וְהָעֵסֶק בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ וְכוּ' שַׁעֲשׁוּעַ וְעֹנֶג מַמָּשׁ כְּמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת אֵשֶׁת נְעוּרָיו אוֹ בְּנוֹ יְחִידוֹ אַהֲבָה חֲזָקָה אֲשֶׁר אֲפִלּוּ הַדִּבּוּר בָּם יִהְיֶה לוֹ לְנַחַת וְתַעֲנוּג.
וּנְסַיֵּם בְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר חֲסִידִים (אות יח) : שֹׁרֶשׁ הַתְּפִלָּה שִׂמְחַת לֵב בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א' ט"ז י') הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְּשֵׁי ה', לְפִיכָךְ הָיָה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְנַגֵּן בְּכִנּוֹר עַל כָּל תְּפִלּוֹתָיו וּזְמִירוֹתָיו כְּדֵי לְמַלֹּאת לְבָבוֹ שִׂמְחָה בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן
לִקּוּט דְּבָרִים נִלְהָבִים מִסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בְּשֶׁבַח הָעֵצָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל תְּפִלַּת הָאָדָם בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁתְּהֵא שִׂיחָתוֹ אֶל קוֹנוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ (כלשון המסילת ישרים פרק יט) אֲשֶׁר הוּא הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם.
רבנו יונה מגירונדי
וְרָאוּי לְכָל יְרֵא אֱלֹקִים לְמַעֵט בַּעֲסָקָיו וְלִהְיוֹת רַעְיוֹנָיו נִחָתִים וְלִקְבֹּעַ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה עִתִּים לְהִתְבּוֹדֵד בַּחֲדָרָיו וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכָיו וְלַחֲקֹר לְקֶדֶם אַשְׁמוּרוֹת וּלְהִתְעַסֵּק בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ וְלָשֵׂאת תְּפִלָּה וְרִנָּה וּלְהַפִּיל תְּחִנָּה וְהָעֵת עֵת רָצוֹן וְהַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת בּוֹ כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ"ט ח) בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ. (שערי תשובה שער ב' דרך ה')
רבנו אליהו הכהן בעל "קב הישר"
עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבּוֹדֵד בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וִידַבֵּר בְּכָל לִבּוֹ לִפְנֵי יוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת בָּרוּךְ הוּא, וְיִבְכֶּה בִּדְמָעוֹת וְיִתְאַנַּח בְּכָל לִבּוֹ בְּשִׁבְרוֹן לֵב בְּזָכְרוֹ אֶת חֲטָאָיו וְחַטָּאת נְעוּרָיו, אֲשֶׁר לֵב הָאָדָם יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ מַה שֶּׁחָטָא וְקִלְקֵל בִּימֵי נְעוּרָיו, וְהַכֹּל רָשׁוּם וְחָקוּק לְמִשְׁמֶרֶת וְכוּ'. (קב הישר פרק כ"ג)
רבנו מנחם המאירי
אָמַר הַמְּאִירִי: ר' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה וְכוּ', הוֹרָה בָּזֶה, שֶׁאָדָם מַצְרִיךְ לְחַדֵּשׁ תְּפִלָּה עַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ בּוֹ לְעֵזֶר אֱלֹקִים, וְאָז יַתְמִיד מַחְשַׁבְתּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּאֵין פֵּרוּד. וְאָמַר עַל זֶה הֶחָכָם, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע לוֹ תַּקָּלָה עַל יְדֵי הוֹרָאָתוֹ, וּבִיצִיאָתוֹ הָיָה נוֹתֵן הוֹדָאָה לְמִי שֶׁשָּׂם חֶלְקוֹ בְּגוֹרָלָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. (חידושי המאירי ברכות דף כח:)
רבנו אליעזר אזכרי זי"ע בעל ה"חרדים"
סְגֻלָּה חֲמִישִׁית הִיא הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁכָּתַבְנוּ בְּשֵׁם סֵפֶר בֵּית מִדּוֹת כִּי לְעִתּוֹת רָצוֹן יִפְרֹשׁ עַצְמוֹ בְּמָקוֹם מְיֻחָד שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ בְּנֵי אָדָם וְיִשָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם אֶל מֶלֶךְ יָחִיד עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, כְּמַטָּרָה לַחֵץ כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה כַּאֲשֶׁר הוּא יָבֹא לָשׂוּם פָּנָיו אֶל אֱלֹקָיו כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ יָשִׂים אֵלָיו וְיַחְדָּו יְדֻבָּקוּ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי מוֹרִי וְרַבִּי הֶחָסִיד הַקָּדוֹשׁ כְּבוֹד ר' יוֹסֵף סַאגִיס זלה"ה וְכָךְ הָיָה הוּא עוֹשֶׂה וְכֵן מָצָאתִי לְרַבֵּנוּ יִצְחָק דְּמִן עַכּוֹ שֶׁכַּמָּה חֲסִידִים הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן בְּיָמָיו, וְדוֹק וְתִשְׁכַּח כֵּן בְּדִבְרֵי רַמְבַּ"ם וְרַמְבַּ"ן וְחוֹבַת הַלְּבָבוֹת וְהָרַב רַבֵּנוּ יוֹנָה זַ"ל. (ספר חרדים פרק ע"ג)
הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע
לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחָרֵט מְאֹד עַל עֲווֹנוֹתָיו וְיִתְבּוֹדֵד עַצְמוֹ קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם שֶׁאָז עֵת רָצוֹן לִבְכּוֹת עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה פְּעָמִים הַרְבֵּה עַד אֵין חֵקֶר וְיִבְכֶּה בִּדְמָעוֹת, וְגַם בַּיּוֹם לִפְעָמִים יִתְבּוֹדֵד וְאָז יִרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעָמְדוּ עֲווֹנוֹתָיו נֶגֶד עֵינָיו, וְיִזְכֹּר אֶת חַטֹּאתָיו וַעֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו כְּהָרִים וּגְבָעוֹת אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא זָכַר אוֹתָם אִם עָשָׂה כָּכָה. כָּכָה יַעֲשֶׂה לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם וְלֹא מֵאָה פְּעָמִים עַד אֲשֶׁר יְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם וְיִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּדְרִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ וְיוֹרֵהוּ דַּרְכּוֹ שֶׁלֹּא יְבַלֶּה חַיֵּי חַיָּיו, וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו יָאִיר עֵינָיו בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיָבִין וְיַשְׂכִּיל תֹּכֶן הַדָּבָר לַעֲשׁוֹתוֹ וּלְקַיְּמוֹ. (נעם אלימלך, בהנהגות בתחלת הספר)
הרה"ק ר' משה טייטלבוים מאוהל זי"ע
וְהִנֵּה מָצָאנוּ רָאִינוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, מַגְדִּילִים מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁיִּתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב גְּדֻלַּת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וְשִׁפְלוּת עַצְמוֹ, וְאֵיךְ שֶׁהֵטִיב לוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וּמֵטִיב לוֹ בְּכָל עֵת, וְגֹדֶל מֶרִי בִּזְמַן הֲטָבָה וּבְהַטוֹבָה עַצְמוֹ וּלְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיִקְרַע לְבָבוֹ בִּשְׁנֵים עֶשֶׂר קְרָעִים וְיִשְׁבֹּר רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְיִדְכֶּה יָשׁוֹחַ וְיִתְחָרֵט בַּחֲרָטָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וְיִזְעַק מָרָה עַל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָבַר וַחֲטָאָיו אֲשֶׁר גָּבַר, וְיִתְוַדֶּה בְּכָל לֵב וִיבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְיַעֲזֹב עֲזִיבָה גְּמוּרָה בֶּאֱמֶת וְיָעִיד עַל עַצְמוֹ מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לְתַעְתּוּעִים. (ישמח משה פר' תבא)
הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זי"ע
הִתְבּוֹדְדוּת יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ בְּחֶדֶר מְיֻחָד וְכוּ' וְיִבְכֶּה בִּדְמָעוֹת לִפְנֵי קוֹנוֹ שֶׁיְּכַפֵּר לוֹ עַל עֲווֹנוֹ וְכוּ' וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבּוֹדֵד עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לֹא פָּחוֹת מִשָּׁעָה וְיִתְוַדֶּה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ שֶׁיְּכַפֵּר לוֹ. (מובא בספה"ק בית אהרן)
הרה"ק רבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע
יִזָּהֵר בְּכָל יוֹם לְהִתְבּוֹדֵד בְּחֶדֶר מְיֻחָד כְּמוֹ שָׁעָה אוֹ חֲצִי שָׁעָה וְכוּ' לִבְכּוֹת עַל עֲווֹנוֹתָיו וּלְהִתְחַנֵּן לַה' שֶׁיִּמְחֹל לוֹ. (מובא בספה"ק ליקוטי אמרים - ויטעפסק)
הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִתְבּוֹדְדוּת וּפְרִישׁוּת וְכוּ', לַעֲמֹד וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ הָאֻמְלָלָה וְכוּ', וִידַבֵּר מֵעַל לִבּוֹ כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ וְכוּ' לֵאמֹר כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו, וּבְכָל לָשׁוֹן אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּתְפִלָּה בִּלְשׁוֹן הַמְּדִינָה שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹנָהּ וְשׁוֹמֵעַ, לְמַעַן יָרוּץ דַּבְּרוֹ מְהֵרָה מִכְּאֵב לֵב עַל עֲווֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו, וִיבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה, כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר: אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא וִדּוּי דְּבָרִים בִּלְבַד. (סור מרע ועשה טוב ח"ב דף ט"ז)
הרה"ק רבי נחום מטשערנוביל זי"ע
וְיִתְבּוֹדֵד אוֹתוֹ הַיּוֹם בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיִתְוַדֶּה בְּפֵרוּשׁ כָּל מַה שֶׁחָטָא נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּקַטְנוּתוֹ, וְיִתְבַּיֵּשׁ, וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וְיִבְכֶּה, כִּי כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ חוּץ מִשַּׁעֲרֵי דְּמָעוֹת, וְיַחֲזֹר לִשְׂמֹחַ עַל שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. (מאור עינים, בהנהגות)
הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע
וְיַעֲשֶׂה הִתְבּוֹדְדוּת שָׁעָה בְּכָל יוֹם וְלַחֲשֹׁב כַּנַּ"ל, וְכָל אִישׁ הַנִּלְבָּב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מְחֻיָּב בְּזֶה הַדָּבָר לְדַבֵּר דִּבּוּר לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, וּבָזֶה הוּא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה. הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לָזֶה אָמֵן. (ליקוטי תורה תחילת הספר)
הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע
וְלָכֵן אֵין לְשׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל וּכְלָל וְלֹא יֹאמַר חַס וְחָלִילָה אֲנִי נִפְסָק מִקְּדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא מַחְשָׁבָה זָרָה וְכַדּוֹמֶה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁתַּעֲלֶה תְּפִלָּתוֹ לוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לֹא יְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בכ"ז כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח וְהַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וְאוֹמֵר יִתְבָּרַךְ וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וּכְדַאי, וְגַם הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁהוּא בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד וְנִסְתָּמִין דְּבָרָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כָּרָאוּי לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן יָדַע בֶּאֱמֶת שֶׁגַּם הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת שֶׁחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כָּרָאוּי אַךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, זֶה גַּם כֵּן רוֹאֶה יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְחָשׁוּב לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְגַם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּצְעַק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל כָּךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁאֵין יָכוֹל לְדַבֵּר כָּרָאוּי, וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים שֶׁיַּחְמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּבּוּר כָּרָאוּי וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כַּדָּת וְכָרָאוּי וְכַנָּכוֹן, וּבְוַדַּאי יַעַזְרֵהוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. (זרע קודש, פר' וארא)
הרה"ק רבי קלונימוס קלמן בעל "מאור ושמש" זי"ע
אָמְנָם זֹאת הָעֵצָה לְהַבָּא לָשׁוּב אֶל ה', לֹא טוֹב הֱיוֹתוֹ מְגַלֶּה מוּמָיו לִבְנֵי אָדָם, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶך ְ ע"ה (תהלים ל"ב) "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". אָכֵן אוּלַי אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא יְפָרְטֵם בִּשְׂפָתָיו, רַק יִצְפְּנֵם בִּלְבָבוֹ, יִשְׁכַּח וּמַסִּיחַ מִדַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱוָה, וְיָסוּרוּ מִנֶּגֶד עֵינָיו. לְזֹאת הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה, שֶׁבְּעֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לְבַדּוֹ בְּלִי חֶבְרַת הָאָדָם, בְּבֵיתוֹ אוֹ בַּחוּץ, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' וְיִתּוֹךְ כַּמַּיִם לִבּוֹ, וְלִפְרֹט חֲטָאָיו וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם, וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ פִּתְחֵי הַתְּשׁוּבָה, וְיוֹרֵהוּ נֹעַם דְּרָכֶיהָ. גַּם בְּשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּלֵּילוֹת זֹאת תִּהְיֶה שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין בּוֹרְאוֹ מִמְּקוֹר לְבָבוֹ. וְאִם כֹּה יַעֲשֶׂה יָמִים עַל יָמִים, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר יִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ לַעֲסֹק עֲסָקָיו, אָז יִבְטַח כִּי יִפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. (מאור ושמש, הפטרת ש"ת)
הרה"ק רבי הלל מקאלמיא זי"ע
וְכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים, הֵמָּה רַק כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, שֶׁרָאוּי לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הוּא יְרֵא ה' בֶּאֱמֶת, לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם וְלַחֲשֹׁב וּלְדַבֵּר עִם נַפְשׁוֹ וְעִם קוֹנוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְיִבְכֶּה בְּכִיָּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁמֵּרֹב כַּעֲסוֹ וְשִׁבְרוֹן לְבָבוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא כָּל דְּבָרָיו דִּבְרֵי אֵשׁ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵהֶם לְפִיו, רַק יְקַצֵּר וְיֹאמַר: אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָּל תַּאֲוָתִי, וּמַה יִהְיֶה בְּסוֹפִי אִם חַס וְחָלִילָה אֲבַלֶּה גַּם שְׁאֵרִית שְׁנוֹתַי כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה, אוֹי לִי וְאוֹי עַל נַפְשִׁי וְקַצְתִּי בְּחַיַּי. וְאִם יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁעִקַּר תְּשׁוּקַת חִיּוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה רַק עֲבוּר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ וְכוּ'. (משכיל אל דל, כלל י' פרט ב', דף ע' ע"ב)
הרה"ק רבי אהרן ראטה זי"ע
וְהִנֵּה זוֹ מַעֲלָה הַיּוֹתֵר גְּבוֹהָה וְנַעֲלָה וְרָמָה, לִהְיוֹת חַי בְּחֶשְׁבּוֹן וְכוּ', וְיַרְבֶּה בִּבְכִיּוֹת וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי ה' וִידַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה' אֲפִלּוּ בַּלָּשׁוֹן הַנִּדְבָּר כְּמוֹ בְּדִבּוּרֵי אַשְׁכְּנַז כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים רְגִילִים וּמְסֻדָּרִים בְּפִיו שֶׁלֹּא יְגַמְגֵּם בָּהֶם וְכוּ', וִידַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה' כְּתִינוֹק הַמִּתְחַנֵּן מִתְגַּעְגֵּעַ לִפְנֵי אָבִיו, כָּכָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי קוֹנוֹ שֶׁאַל יַשְׁלִיכֶנּוּ מֵעַל פָּנָיו וִיקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ וִיקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ', וְאִם יִהְיֶה רָגִיל בָּזֶה אָז אַשְׁרֵי לוֹ. (טהרת הקודש סעיף מארי דחושבנא)
הרה"ק רבי קלונימוס קלמן מפיעסצנא זי"ע בעל "חובת התלמידים"
וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְךָ עַתָּה לֹאמַר תְּהִלִּים וְלִלְמֹד בְּשָׁעָה זוֹ, אָז דַּבֵּר מֵעַצְמְךָ דִּבְרֵי הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ לַה', בִּשְׁבִירוּת רוּחַ, בְּהִתְרוֹמְמוּת הַנֶּפֶשׁ בְּשִׂמְחָה, לְפִי מַצַּב הִתְעוֹרְרוּת נַפְשְׁךָ עַתָּה. לְמָשָׁל וְכוּ'. (הכשרת האברכים פ"ט ס"ב)
הרה"ק ר' יואל טייטלבוים זי"ע
שֶׁיַּעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ זְמַן לְהִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיִתְחָרֵט מְאֹד עַל הֶעָבָר, וְיִבְכֶּה מִקֶּרֶב הַלֵּב וְלֵב עָמֹק בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, וְיִתְחַנֵּן מִלִּפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְזֶה רַק עַל אֵיזֶה זְמַן אֲבָל שְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה וּבְתִקְוָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יַעֲזֹר לוֹ. (דברי יואל, מכתבים)
הרה"ק מקאמרנע זי"ע
וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּחַדְרוֹ אָנֶה וָאָנָה וּבוֹכֶה וּמְבַכֶּה שָׁמַיִם וָאָרֶץ עִמּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא עַל הַכְּתָב וְכָל כָּךְ הָיָה מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי קוֹנוֹ בִּבְכִיָּה רַבָּה וּבַקָּשָׁה שֶׁלֹּא יִדְחֶה וְיָאִיר פָּנָיו. (זוהר חי ויחי תכ"ו ע"ב)
הרה"ק ר' נחמן מברסלב זי"ע
הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכֹּל דְּהַיְנוּ לִקְבֹּעַ לוֹ עַל כָּל פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָּׂדֶה, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבוֹ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה זוֹ יִהְיֶה בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (בִּמְדִינָתֵנוּ) כִּי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ קָשֶׁה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ, וְגַם אֵין הַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַדִּבּוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּל כָּל כָּךְ בְּהַלָּשׁוֹן, כִּי אֵין דַּרְכֵּנוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֲבָל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּסַפְּרִים וּמְדַבְּרִים בּוֹ, קַל וְקָרוֹב יוֹתֵר לְשַׁבֵּר לִבּוֹ, כִּי הַלֵּב נִמְשָׁךְ וְקָרוֹב יוֹתֵר אֶל לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מֻרְגָּל בּוֹ וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז יָכוֹל לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ וִיסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, הֵן חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה עַל הֶעָבָר, וְהֵן בַּקָּשַׁת תַּחֲנוּנִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵהַיּוֹם וּלְהָלְאָה בֶּאֱמֶת, וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ וְיִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַתְמִיד בָּזֶה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם שָׁעָה מְיֻחֶדֶת כַּנַּ"ל, וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה כַּנַּ"ל.
וְהַנְהָגָה זוֹ הִיא גְּדוֹלָה בַּמַּעֲלָה מְאֹד מְאֹד, וְהוּא דֶּרֶךְ וְעֵצָה טוֹבָה מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֹאת הִיא עֵצָה כְּלָלִית, שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל כִּי עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אוֹ אִם הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַכֹּל יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִסְתַּתְּמִין דְּבָרָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד דְּהַיְנוּ הַהֲכָנָה שֶׁהוּא מוּכָן וְעוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר, אַךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, זֶה בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, וְגַם יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיַּחְמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו.
וְדַע, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְפֻרְסָמִים סִפְּרוּ, שֶׁלֹּא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם, רַק עַל יְדֵי הַנְהָגָה זוֹ וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ, הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהוּא דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ מִקָּטוֹן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻּלָּם יְכוֹלִים לִנְהֹג הַנְהָגָה זוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יָבוֹאוּ לְמַעֲלָה גְּדוֹלָה אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בָּזֶה: (ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה כ"ה)
רבנו ישראל מאיר הכהן ה"חפץ חיים"
וְרָאִיתִי לְהַעְתִּיק פֹּה, מַה שֶׁכָּתַב הַשְּׁלָ"ה בְּשֵׁם סֵפֶר חֲרֵדִים וְכוּ' וְיִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיִתְקַשֵּׁר מַחְשַׁבְתּוֹ בּוֹ, כְּאִלּוּ כְּבָר עוֹמֵד לְפָנָיו בְּיוֹם הַדִּין, וִידַבֵּר לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר הָעֶבֶד אֶל רַבּוֹ וּבֵן אֶל אָבִיו וְהֶעְתִּיקוּ זֶה הָאַחֲרוֹנִים.
וּכְעֵין זֶה כָּתַב הַחַיֵּי אָדָם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דַּאֲפִלּוּ עַל עֲבֵרוֹת יְדוּעִים, הַמְבֹאָר בָּרוֹקֵחַ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת לְכַפָּרָה כַּמָּה יָמִים, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא וְתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה לֹא יְסַגֵּף עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, רַק שֶׁיָּשׁוּב לִפְנֵי ה' בְּלֵב שָׁלֵם וְיִבְכֶּה מִקִּירוֹת הַלֵּב וְכוּ', וְהָעִקָּר הַבְּכִיָּה וְהַוִּדּוּי, וּגְדָרִים שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה זֹאת לְעוֹלָם, וְה' יִרְאֶה לַלֵּבָב. עֵכ"ל. (ביאור הלכה סי' תקע"א בד"ה תלמיד חכם וכו')
דברי מרן החפץ חיים זי"ע
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מַרְגִּישׁ בְּרַע, יְיַחֵד לוֹ פִּנָּה לְהִתְבּוֹדְדוּת, וּבְעַצְמוֹ, בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מֵעֹמֶק הַלֵּב, יָשִׂיחַ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת, יְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶסֶד וְרַחֲמִים, וְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים וַדַּאי יַאֲזִין לְבַקָּשָׁתוֹ, מְצַפֶּה הוּא רַק שֶׁנָּבוֹא אֵלָיו. (מובא בספר "תנועת המוסר" ח"ג)
תאור הנהגתו של ה"חפץ חיים" זי"ע
עֵדוּת תַּלְמִיד הֶ"חָפֵץ חַיִּים" עַל הַנְהָגָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ: "מֵעוֹדוֹ הָיָה מִתְבּוֹדֵד כָּל יוֹם לְשָׁעוֹת יְדוּעוֹת, לְשֵׁם הִתְבּוֹנְנוּת וְחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ. בִּזְמַנִּים יְדוּעִים, הָיָה קָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וּמִסְתַּגֵּר לְבַדּוֹ בַּחֹשֶׁךְ בַּעֲלִיָּתוֹ, וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ בּוֹקְעִים מִשָּׁם קוֹלוֹת בְּכִיּוֹתָיו וְטַעֲנוֹתָיו הָיוּ מְזַעְזְעִים אֶת הַשּׁוֹמְעִים, עִתִּים הָיוּ שׁוֹמְעִים מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת שֶׁל חֶדֶר הִתְבּוֹדְדוּתוֹ, אֵיךְ הָיָה מְשׂוֹחֵחַ עִם הַשֵּׁם בִּשְׂפַת אֵם פְּשׁוּטָה כְּדַבֶּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וּמְנַהֵל אִתּוֹ שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת, עַל פִּי שִׁיטָתוֹ, עַל הָאָדָם לְגַלּוֹת לִפְנֵי ה' אֶת כָּל לִבּוֹ בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת וּבְרוּרוֹת, בְּלִי כָּל עָרְמָה וְהִתְחַכְּמוּת, כְּמוֹ בֵּן הַשּׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לִפְנֵי אָבִיו. בְּגִישָׁה כָּזוֹ, הַדְּבָרִים הֵם טִבְעִיִּים, אֲמִתִּיִּים, וְנִרְגָּשִׁים יוֹתֵר, וְהַשְׁפָּעָתָם מְרֻבָּה. בְּדֶרֶךְ זוֹ רָאָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר, אֶת הָאֶמְצָעִי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְתִקּוּן עַצְמוֹ.
תּוֹשָׁבֵי רַאדִין מְסַפְּרִים, כִּי בְּעוֹדוֹ עֶלֶם צָעִיר, עִם רֵאשִׁית הִתְיַשְּׁבוּתוֹ בַּמָּקוֹם, הָיוּ מַרְגִּישִׁים בּוֹ שֶׁהוּא מִתְחַמֵּק לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. כְּשֶׁהֵחֵלּוּ לַעֲקֹב אַחֲרָיו, גִּלּוּ שֶׁהוּא יוֹצֵא לַשָּׂדוֹת מִחוּץ לָעִיר, וּמְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ בְּעִנְיְנֵי יִרְאָה וּמוּסָר וְתוֹכָחָה עַצְמִית. ("החפץ חיים חייו ופעלו")
תאור הנהגתו של ה"חזון איש" זי"ע
תֵּאוּר הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ": "הָיָה מַרְבֶּה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּתְפִלּוֹת, וְכָל אֵימַת שֶׁהָיָה נִתְקָל בְּמָבוֹא סָתוּם בְּלִמּוּדוֹ, מִיָּד הָיָה פּוֹשֵׁר לְקֶרֶן זָוִית, וְשׁוֹפֵךְ צְקוּן לַחֲשׁוֹ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, בְּלֵב נִשְׁבָּר וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, כִּי יָחוֹן אוֹתוֹ, וְיִתֵּן בִּלְבָבוֹ בִּינָה, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. (מובא בספר "מרביצי תורה ומוסר" ח"ד עמוד רע"ח)
ברומו של עולם [כריכת הספר]
"כְּרֻם זֻלֻת לִבְנֵי-אָדָם" (תהלים יב, ט) - זוֹ תְּפִלָּה הָעוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ. תְּפִלָּה נִקְרֵאת "הָעוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם", לְפִי שֶׁמְּרוֹמֶמֶת וּמַעֲלָה אֶת הָאָדָם הַמִּתְפַּלֵּל לְרוּם הַמַּעֲלוֹת. (הסבא מקלם, "חכמה ומוסר") .
כָּתַב הָרַמְחָ"ל (מסילת ישרים פרק י) :
מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֶׂכֶל נָבוֹן - בִּמְעַט הִתְבּוֹנֵנוּת וְשִׂימַת לֵב יוּכַל לִקְבּוֹעַ בְּלִבּוֹ אֲמִתּוּת הַדָּבָר, אֵיךְ הוּא בָּא וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמּוֹ מַמָּשׁ יִתְבָּרַךְ, וּלְפָנָיו הוּא מִתְחַנֵּן, וּמֵאִתּוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַאֲזִין לוֹ וּמַקְשִׁיב לִדְבָרָיו, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְרֵעֵהוּ שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב אֵלָיו.
הַאִם יֵשׁ לְךָ אוֹהֵב וְרֵעַ כְּאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר רָמְזוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָלָיו יִתְבָּרַךְ: "רֵעֵךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב" - זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ הוּא. וּמִי יָבִין אֶת הֶגְיוֹן לִבְּךָ וּמִי יְרַפֵּא אֶת נַפְשְׁךָ כָּמוֹהוּ יִתְבָּרַךְ. הַקְשֵׁב לִדְבָרַי, הַסְתֵּר אֶת עַצְמְךָ בְּחֶדֶר מְיֻחָד, אִם אֶפְשָׁר לְךָ, וְאִם לָאו - הָסֵב פָּנֶיךָ אֶל הַקִּיר וְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַתָּה שׁוֹפֵךְ לְפָנָיו אֶת לִבְּךָ בְּשִׂיחַ לִתְפִלָּה, כְּפִי שֶׁעוֹלֶה עַל לִבְּךָ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. (חובת התלמידים דף קלט)