פתיחה · הרה"ק רבי הלל מקאלמיא זי"ע
וְכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים, הֵמָּה רַק כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, שֶׁרָאוּי לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הוּא יְרֵא ה' בֶּאֱמֶת, לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם וְלַחֲשֹׁב וּלְדַבֵּר עִם נַפְשׁוֹ וְעִם קוֹנוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְיִבְכֶּה בְּכִיָּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁמֵּרֹב כַּעֲסוֹ וְשִׁבְרוֹן לְבָבוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא כָּל דְּבָרָיו דִּבְרֵי אֵשׁ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵהֶם לְפִיו, רַק יְקַצֵּר וְיֹאמַר: אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָּל תַּאֲוָתִי, וּמַה יִהְיֶה בְּסוֹפִי אִם חַס וְחָלִילָה אֲבַלֶּה גַּם שְׁאֵרִית שְׁנוֹתַי כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה, אוֹי לִי וְאוֹי עַל נַפְשִׁי וְקַצְתִּי בְּחַיַּי. וְאִם יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁעִקַּר תְּשׁוּקַת חִיּוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה רַק עֲבוּר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ וְכוּ'. (משכיל אל דל, כלל י' פרט ב', דף ע' ע"ב)