אור ברסלב
ברוך שאמר פסחים › דף כב.

ברוך שאמר· רבי ברוך תאומים-פרנקל

פסחים · דף כב.

דף כא:

לדף כב ע"א וע"ב:

רש"י ד"ה אותו אתה משליך לכלב כו' ומדאצטריך קרא למשרי כו' דאי לאו אותו הו"א קרא למצותי' אצטריך כו' ועיין ברש"י לקמן ד"ה ור"מ דנפקא כ' רש"י בזה"ל בשלמא פרט היתר בטרפה אצטריך לגופי' למפרט בי' היתר משום דאי לאו דפרט בי' היתר הו"א ליתסר בהנאה וק' אמאי לא קאמר רש"י למצותי' צריך וכו'. ונ"ל לתרץ דהנה במכילתא כ' דטריפה גמרינן דמותר בהנאה מנבלה מק"ו ומה נבלה שמטמא במגע ובמשא מותר בהנאה טריפה דאינה מטמא במו"מ לכש"כ. ועיין בתוס' ד"ה אותו דמביא בשם הר"י דאורלינ"ש דאיצטריך לכלב תשליכון אותו דהו"א דנילף מקדשים דאסורים בהנאה לכן נאמר לכלב תשליכון אותו להיתר הנאה. ולפי"ז ניחא דבשלמא לעיל אליבא דר"י צריך רש"י למימר דלכלב תשליכון צריך למצותי' וא"ל דצריך משום היתר הנאה הא ילפינן מיני' מק"ו דנבילה לכך קאמר רש"י דלמצותי' צריך. אבל לקמן ברש"י ד"ה ור"מ ע"כ מוכרח לומר שצריך להיתר הנאה. וא"ל דילפינן מק"ו מנבילה. ז"א דהא ר"מ יליף כל איסורין שבתורה מנבילה דיתורא הוא דק' הא לאו יתור הוא דאי לאו דכתיב היתר בנבילה הוי ילפינן טריפה דאסור בהנאה מקדשים והדר ילפינן נבילה מטריפה לאסור בהנאה מק"ו מה טריפה שאינה מטמא במו"מ נבילה לכש"כ. לכן הוצרך רש"י לומר דלכלב תשליכון אותו איצטריך להיתר אבל לא אליבא דר"י דלא נפק כל איסורין מנבילה וממילא ילפינן טריפה מנבילה ולמפרט היתר בטריפה ל"צ. לכך הוצרך רש"י לומר למצותי' צריך כנ"ל ודו"ק היטב:

ד"ה והרי גיד כו' כשהותרה כו' דהא אי אמרי' כשהותרה כו'. צ"ל דאמרינן אחע"א דאל"כ איך תוכל לומר כשהותרה הא איסור נבילה אינו חל על איסור גיד וק' דא"כ מאי משני כשהותרה כו' הא לפי ס"ד דגמ' דגיד יהי' אסור בהנאה איסור נבילה לא יוכל לחול על איסור גיד הא הוי קל על חמור דנבילה מותר בהנאה ואפשר לומר כגון דנעשה נבילה במעי אמו שבאו איסור גיד ואיסור נבילה בב"א ואי אמרינן דגיה"נ אינו נוהג בשליל אפ"ה חל איסור גיד על איסור נבילה דאיסור גיד חמור דנוהג בב"נ וק"ל:

הרמב"ם ז"ל פ' כר"א. ופ' דגיד מותר בהנאה. ופ' דאין בגידין בנ"ט. ומק' עליו דאם פ' דאין בגידין בנ"ט ליכא לשנויי כשהותרה נבילה הותרה גם היא א"כ קו' הגמ' במקומה עומדת והרי גיד והרמב"ם ז"ל פ' כר"א ופ' דגיד מותר בהנאה. ונ"ל דהנה הרמב"ם ז"ל בספר המצות שלו סי' קפ"ז כ' דאף דאמרינן באכילה נכלל גם הנאה. מ"מ אם נלקה על אכילה תו לא מלקין על הנאה בפ"ע דאכילה היינו הנאה ולכך לוקה על אכילה משום דנהנה מן האיסור והיכי דנהנה בלא אכילה לוקה על הנאה וא"כ מיושב שפיר דשפיר פ' כר"א ופ' דאין בגידין בנ"ט וא"כ למה חייב על אכילה לפי מה שכ' הרמב"ם ז"ל דעל אכילה חייב משום דנהנה וכאן נמי משום גיד ליכא הנאה באכילתו אלא כעץ בעלמא הוא דהא פ' דאין בגידין בנ"ט. וא"כ ל"ל דחייב על אכילה משום הנאה אלא משום גזה"כ וא"כ שפיר פ' דגיד מותר בהנאה ופ' דאין בגידין בנ"ט. ואין להקשות א"כ מאי פריך כאן הגמ' מר"ש דסובר אין בגידין בנ"ט. י"ל דלר"ש לשיטתו שפיר פריך דר"ש סובר כ"ש למכות וכ' המהרש"א והמהרש"ל דר"ש ס' דאף שלא כדה"נ חייב וא"כ בגיד חייב על אכילתו משום הנאה ושפיר פריך אף דס' אין בגידין בנ"ט מ"מ חייב על אכילה משום הנאה דאיתהני שלכדה"נ ובזה י"ל כמה דברים שהק' הראשונים על הרמב"ם ז"ל שנעלם מהם דבריו בס' המצות ודו"ק. (יעיין בספרו היקר ברוך טעם בשער הכולל דין א' מבאר חילוק זה באריכות): תוס' ד"ה ור"ש וכו' עד בהנאה נמי אסור דלא שייכא אכילה עכ"ל. וצריך להבין משום דלא שייכא בי' אכילה יהא אסור בהנאה. ונראה לתרץ דבחולין איכא פלוגתא אי הנאת מעיו בעי או הנאת גרונו והלכה שם כר"י דהנאת גרונו בעי. וזה כוונת התוס' הכא כיון דסובר אין בגידין בנ"ט ליכא למחייבי' משום הנאת גרונו אלא משום דהבטן נתמלא מהם ושפיר יש איסור בהנאה וק"ל:

שם והרי דם. וקשה לי והא ע"כ מוכח דדם לאו מאיסורי הנאה הוא דהא אמרינן בבכורות ד' ו' דדם נעכר ונעשה חלב ומותר בה דילפינן מקרא ואם נאמר דדם אסור בהנאה אמאי יהא מותר. אף דאמרינן אם הניח בשר נבילה לתוך הדבש ונשתנה הבשר לדבש מותר משום דנשתנה ממאי דהוי מקודם. מ"מ אי אמרינן דדם אסור בהנאה יהי' חלב ג"כ אסור דלא גרע מכל איסור הנאה דאמרינן שם אם נשרפו אפרן אסור דבוודאי נשתנה ממאי דהוי מעיקרא. ועוד קשה דאם נאמר דדם הנפש יהא אסור בהנאה הא ע"י הדם הבהמה מתקיימת ומתהני מאיסורי הנאה. ועוד האיך מותר לעבוד בבהמה. וצ"ע: שם ד"ה ואימא כמים הניסכים כו'. וכ' במהרש"א דכוונת התוס' דלאיסורא ל"ל קרא דמוכח מלא תאכל וק' דהא אי אסור כמים הניסכים אף אם נהנה עכשיו מחצי פרוטה ולאח"ז מחצי פרוטה נמי מצטרפי דכן הדין בהקדש ואי הוי אסור מלא תאכל לא הוי חייב אלא בפעם אחת. וצ"ע:

תוכן העניינים

ברוך שאמר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה