אור ברסלב
ברוך שאמר כתובות › דף יח.

ברוך שאמר· רבי ברוך תאומים-פרנקל

כתובות · דף יח.

דף יא.

אלא בדרבה קמפלגי כו'. יעוין בתוס' דיבור המתחיל מפני מה שמקשין מנא לן דכופר הכל פטור משבועה וליכא למימר מדאיצטריך קרא לחייב שבועה בעד אחד כו' דהא איצטריך להיכא כו' והוא אינו יודע יע"ש. והקשה הגאון מ' משולם דהנה הרא"ש במס' בבא מציעא ד' ב' ה"ב מביא בד"ה ויש מקשין דאמרינן לקמן ד' ל"ו שומר שמסר לשומר חייב דא"ל את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה ואמאי חייב יפטר השומר השני בעדותו משבועתו שהוא חייב ולא קשה מידי דחיובא דראשון בשביל דאין הוא יכול לשבע והוא אינו רוצה להאמין לשבועת השני ונתחייב לו הראשון ואין עד אחד המסייע פוטר מחיוב ממון עכ"ל ולפי דברי הרא"ש מאי מקשו התוס' מנלן דכופר הכל פטור משבועה הא אי אפשר לומר דכופר הכל שיהי' מחייב שבועה דאי הכי קשה למה איצטריך קרא דעד אחד מחייב שבועה ואין לומר כדברי התוס' הנ"ל דאיצטריך עד אחד להיכא שתובע בספק על פי עד דזה אינו דבגוונא כזה בלאו הכי אין באפשר שיגבה התובע על פי העד המסייע הזה דהא תיכף בעת שתובע על פי העד וירצה לחייבו שבועה הנתבע יקדים אתי עצמו וישלם ולא ירצה לשבע רק לאחר שישלם לו יתבענו מיד בב"ד המעות הללו שיאמר לו המעות הללו שנטלת ממני הי' שלא כדין והתובע לא יוכל להכחיש לו דהא אינו טוען ברי שיש לו בידו רק עפ"י העד ויטעון שמא ויהי' חייב שבועה ואין יכול לשבע ומשלם ואין העד אחד הנ"ל יכול לפטור אותו מהשבועה מחמת שמחויב ממון ואין עד אחד יכול לפטור ממון כסברת הרא"ש הנ"ל:

ונראה לתרץ דהנה הקושיא שמביא הרא"ש הנ"ל בשם יש מקשים הוא סברת הרמב"ן במלחמות והרמב"ן מביא להחליט סברת הקושיא הנ"ל אמנם המעיין בדברי הרמב"ן במלחמות בבא מציעא דף הנ"ל יראה שהרמב"ן הרגיש על הסברא הזאת רק שמדייק בלשונו שם וסובר דהשומר הראשון יכול לטעון שמחמת העד המסייעו לא התחיל עליו לחול מעולם חיוב שבועה תיכף מתחלה ולכן סר ממנו לפי"ז תירוץ הרא"ש הנ"ל אך עכ"ז י"ל דהרא"ש מתרץ שפיר הקושיא הנ"ל דהא הוי עד אחד קם לממון כיון דכבר נתחייב ממון מחמת החיוב שבועה שיש לו וא"ל כדברי הרמב"ן שמחמת העד המסייע לא התחיל לחול עליו מעולם שום חיוב שבועה ז"א דהא אנן פסקינן דעד כל זמן שלא בא לב"ד אף שכבר הגיד יכול לחזור ולהגיד משום דחון לב"ד אין בעדותו כלום ולא הוי עד רק משעה שבא לב"ד אם כן לפי זה שפיר אמר הרא"ש דכבר נתחייב ממון ואין עד המסייע פוטר רק משבא לב"ד אבל לא מקודם כנ"ל וחיוב שבועה חל עליו מקודם היינו (חסר) שומר השני א"כ כבר נתחייב שבועה אף קודם שבא לב"ד והוי כבר מחויב שבועה ואין יכול לשבע מחמת לדידי אין את מהימנת לי אע"פ שיש לו עד המסייע מ"מ הוי כבר מתחייב ממון (חסר) והשתא מתורץ גם קושית הגאון הנ"ל דשפיר מקשו התוס' דמנלן דכופר הכל פטור משבועה (חסר) ולא איצטריך התובע להחזיר אח"כ המעות להנתבע (חסר) בטרם שהעיד העד המסייע בב"ד דהא קודם שהעיד בב"ד אין על העד לפטור (חסר) שבועה מקודם שנתחייב ש כאן כיון דהנתבע יהי' מחויב ליתן המעות אחמת העד א"כ הדר העד הועיל מ"ק יכול לתבוע ממנו מטעם מחויב אמא יכול קאי ומשלם דהא העד פוטר ולא חל עליו מעולם חיוב שבועה כסברת הרמב"ן וגם בזה הרא"ש מודה ודוק:

תוכן העניינים

ברוך שאמר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה