ברוך שאמר· רבי ברוך תאומים-פרנקל
כתובות · דף יא.
אמר רי הגדילו יכולין למחות כו ועש שתמה הראש ואפשר לומר לכאורה דהא טעמא בעי למה יועיל המחאה בגידולן ולעקור למפרע כיון דהי' אף ב"ד גמור לפניו מה בכך שאינו רוצה עתה בגדלו וכי נאמר דהנותן דבר לקטן ובגדלותו אומר אי אפשי בזה בטל למפרע המתנה ומצאתי מבואר בספר הפלאה דבכה"ג אין המתנה מתבטל למפרע ויש להוכיח לכאורה כן מהס' דאיתא בפרק האיש מקדש דבחלוקות א"י נתחייב החלוקה בחלק הקטנים מדין והתם בודאי לא הי' בידם לבטל החלוקה לאחר שהגדילו דבאמת לפי המבואר ברמב"ם הלכות ת"ת פרק יו"ד דין טי"ת ודין יו"ד הא דאין א"י מקבל שכר הוא רק במצות ת"ת ושבת אבל על שאר המצות מקבל שכר. גם בלימוד ק' מצד ב"נ יש לו שכר כמבואר בסנהדרין דף נ"ט אמר ר' מאיר מנין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול ומוקי התם בז' מצות ובמג"א פירש מה שאמר ככה"ג דבאמת לא מצינו שיהי' על ב"נ חיוב מצות לימוד ז' מצות מצד מצות לימוד כמו גבי ישראל רק מעצמו צריך לידע כדי שלא יכשל ויענש ואם עוסק בז' מצות לשם מצות לימוד הוי כממציא את עצמו למצוה שלא הי' מחויב בדבר ודומה לזה ככה"ג, שמקבל על עצמו להיות כה"ג וממציא את עצמו למצוה יתירה ואי אינו מצווה עדיף שכרו גדול משכר ישראל א"כ הוי להגר חוב לענין זה דעל אותן המצות שהי' יכול לעשות בגיותו הי' שכרו יותר משכר המצות לאחר הגירות אמנם זה אינו רק אחר שהגדיל אבל כל זמן שהוא קטן אף שהוא כישראל מקבל שכר על כל המצות כאינו מצווה משא"כ כשהוא גדול ולכך יכול למחות כיון דמיד בשעת הגירות לא הי' לנו להתלות שזכות הוא לו רק כל משך זמן קטנותו לפי"ז יש לומר דרב יוסף אמר לשמעתתי' כאשר סבר דגדול שאינו מצווה ועושה וכדאיתא במסכת בבא קמא דף פ"ז אמר רב יוסף מריש הוי אמינא מאן דאמר הלכה כר"י סומא פטור מן המצות קא עבידנא יומא טבא לרבנן דאנא לא מפקידנא ועבידנא והשתא דשמעינא להא דא"ר חננאל אמר רב גדול המצווה ועושה כו' מאן דאמר אין הלכה כר"י עבידנא יומא טבא לרבנן כו' ולפי האמת דגדול המצווה כו' מודה רב יוסף דאין יכול למחות משהגדיל ויש להסביר יותר על פי המבואר בחידושי הרשב"א לקידושין פ"ק דף כ"ג ולענין פסקי הלכה כו' דלכך גבי מתנה כשמזכין שלא בפניו כו' (חסר):