ברוך שאמר· רבי ברוך תאומים-פרנקל
בבא קמא · דף לב:
בגמ' הכל מודים בעד טומאה וכו' וקשה הא מילתא דאיסורא היא ומחויב העד להגיד בלא שבועה ואין נשבעין לקיים את המצוה וגם קשה גבי פקדון אם השביעו וכפר אמאי חל עליו השבועה. ובפרט לשיטת רש"י ז"ל דמפרש הטעם דאין נשבעין לקיים את המצוה משום דמושבע ועומד היא. ובדיני ממונות לא קשה הא מצוה הוא להגיד והאיך חל עליו שבועת עדות. דהא אין מחויבים להגיד אלא א"כ תובעם להגיד וכן בדיני נפשות אם תובעם להגיד לו נמי ל"ק דאפשר לומר דמשכחת לה דחייב ב' מיתות דנידון בחמורה ומשביעין את העדים להגיד את העדות לדונו בחמורה ולא הוי נשבע לקיים את המצוה דהא כבר מחויב מיתה אבל גבי פקדון וכן גבי טומאה קשה. וא"ל דמיירי דליכא איסורא שהבעל ידע דאא"ל דמיירי באופן. (ויתר חסר):